נשים בקרבנו

(2 הצבעות)
  • צפיות: 656
  • הדפס
  • דוא"ל

מי זוכה לקרבת אלוקים?

קרבנו

ראשון, 30 אוגוסט 2015 09:49
מי זוכה לקרבת אלוקים?

 

למדנו מה"חפץ חיים" שהשגחת ה' עלינו היא דרגות דרגות; עוד הידור, השם יותר איתנו, פחות הידור-הוא מתרחק יותר בבחינת "כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה"

הדברים המובאים מבוססים על גדולי הפוסקים, ואינם דברים של חסידות או חמרא יתירה. על כן אשרי האישה שתקפיד על כל פרט ופרט. אולם גם אם אין הכח לקים את כל הפרטים דלהלן בודאי שכל פרט כשלעצמו הוא חשוב מאוד, וכל התקדמות בנושא הצניעות, אף הזעירה, מעלתה גדולה. ומצוה גוררת מצוה והבא להיטהר מסיעין לו, וכל הקפדה נוספת מקדשת ומבטל גזרות קשות מעם ישראל.

 

נצטט כאן דבריו הנפלאים של הגה"צ רבי דן סגל שליט"א בכנס התעוררות גדול לאחר כמה אסונות, רחמנא ליצלן: ...ואנחנו לא נדע, לא נביאים ולא בני נביאים, אנו לדעת בשביל מי הרעה הזאת, אבל דברי התורה עצמה יש לנו, והיא אשר גילתה בפרוש "ושב מאחריך" - בעון ערות דבר - חוסר צניעות. 

 

שמעתי מהרב קלמנוביץ' בחו"ל שהיה נוכח בכנסיה הגדולה בוינה, והיו של כל גדולי ישראל וגם "החפץ חיים", והיה של עזרת נשים, ונתעוררה עם לעשות וילון גבוהה יותר, וניגשו לשאול את "החפץ חיים" שישב שם, וכך ענה להם: "מהי הצרה הגדולה ביותר שיכולה להיות לעמ"י?" וענה ה"חפץ חיים" בעצמו, "עם הקב"ה עוזב אותנו. ומדוע? כי כל זמן שהקב"ה איתנו, אז גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי, אבל עם הקב"ה הולך – אז הסתרת פניך- הייתי נבהל. וכיון שכתוב בתורה שבגלל "ערוות דבר" הקדוש ברוך הוא עוזב אותנו, ממילא כל הידור וכל חומרא שאפשר להוסיף ב"ולא יראה בך ערוות דבר" מצוה לעשותה הכל כדאי". עד כאן לשונו. 

 

למדנו מה"חפץ חיים" שהשגחת ה' עלינו היא דרגות דרגות; עוד הידור, השם יותר איתנו, פחות הידור-הוא מתרחק יותר בבחינת "כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה". כמה דרוש היום לכל אחד קרבת אלוקים, יותר רחמים. אם כן ודאי יש להחמיר. ובפרט רואים היום שצניעות זה ה-נסיון של הדור. אני לא מדבר מסברא אלא מידיעה. באים אלי רבים רבים ואומרים שהנסיונות שלהם מנשים חרדיות הוא יותר מאחרות, באשר אינם מדקדקות, בענייני צניעות כדין והלכה. אוי זה נורא אשת איש, רחמנא לצלן. ברור לי שאם הן היו יודעות מה הן גורמות – איזה מחשבה חס וחלילה איזה הרהור חולף שם בגללן, הן היו מתביישות מעצמן ומצטנעות צניעות אחר צניעות כדברי "חובת הלבבות" "שיש לגדור לעצמנו במאה שערים של התר כדי שלא להיכשל חס וחלילה בספק ספיקא אחד של איסור".

 


איסור מכירת בגדים הנוגדים ההלכה:


"בספר מצוות הנשים" הביא: אישה שיש ברשותה בגדים שאינם צנועים או קיבלם במתנה, ואי אפשר לתקן הבגדים או ללובשם בשילוב בגדים אחרי, אסורה ליתנם לאחרים או למכרם אלא אם כן תמצא סוחר נוכרי המוכר לנכריות בלבד ואם לא מצאה יש לזרקם, אפילו בהפסד מרובה.

 

שסע בחצאית:

 

בעניין איסור לבישת מכנסים או חצאית קצרה, ואף שלבשת גרבים, אין לנו להאריך לפי שהוא פריצות גמורה, ובזה חוטאת ומחטיאה את הרבים, כמו שהארכנו בפרקים הקודמים אלא ממה שיש לאישה לזהר הוא מטעויות היצר המורה התרים מדומים שלמעשה להלכה אין להם שום בסיס ואחד מהם הוא עיניין השסע בחצאית שנאסר על ידי גדולי הרבנים. כתב בספר "מלבושי כבוד" שסע בחצאית נאסר על ידי הרבנים גם כשהוא למטה מהברך. הטעם לאיסורו: משום שמבליט תנועת ההליכה ובכך מושך להיסתכלות. ומטעם זה ראוי להימנע מלבישת שסע הסגור ע"י בד מצבע שונה מאוד, כגון חצאית שחורה שהשסע יהיה סגור בבד לבן. הקונה בגד עם שסע ראוי שתסגרנה על ידי תפירה ולא תסתפקנה בסגירה של כפתורים משום שמצוי מאוד ששוכרים לסגרם.

 

צניעות המנעלים:

 

כתב בספר "בית יהודי": עעל העקבים הגבוהיים העשויים להראות ומה גבוהה, יש להמלית מאמר הגמרא בחטאן של בנות ציון. דרש רבא בריה דרב עילאי: מאי דכתיב: ויאמר ה' יען גבהו בנות ציון" שהיו מהלכות בקומה זקופה וכו'.. "הלוך וטפוף" שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה פרש רש"י שתראה צפה על ראש חברתה והוא נוי לה וכו'. עין  שנמנית פרצה זו בין יתר פרצות הקדושה. וספר "משבצות זהב לבושה" מובא שהדבר כולל נעלים רועשות בסיגנונן כמו דוגמאות בולטות ומשונות , שאף הן אינן מדרכי צניעות. ועוד שם נעלים בעלות עקבים צרים וגבוהיים מידי, המשפיעות על צורת ההליכה. ועוד הביא בשם הירושלמי המפרש על הפסוק "וברגליהן תכעסנה שהיו מהלכות בנות ציון בנעלים המרעישות וקולן השמע בהילוכן. (בנות  ישראל)

אהבתם? תנסו גם את אלו