דבר הרב

(0 הצבעות)
  • צפיות: 130
  • הדפס
  • דוא"ל

אוהבי ישראל

הרב רפאל זר

שני, 02 יולי 2018 12:26
אוהבי ישראל

אדם העומד על חוף הים, ורואה ילדים קטנים הרצים אל תוך מי הים הגועשים ושוצפים, עומד וצועק בקולי קולות, היעלה על דעתו של מישהו לומר לו 'בסדר אנו מבינים אבל למה אתה צועק, דבר בשקט', וודאי שאי אפשר לדבר בשקט כשרואים סכנה, מי שאוהב ואכפת לו, לא יכול להישאר אדיש לנוכח הסכנה.

 

 

 

פרשת השבוע פרשת בלק "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי" וכו'. בלק הרשע פחד מפני ישראל ולכן הלך ושכר את שרותיו של בלעם הרשע לקלל את ישראל, אבל בורא עולם ישתבח שמו ויתעלה לעד הפך את קללותיו לברכה, וחז"ל למדונו שמברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בליבו לקללם ח"ו, ובתוך ברכותיו הוא אומר: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים".

 

אומרת הגמרא על הפסוק "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא", נאמנים פצעי אוהב זה אחיה השילוני, שקלל את ישראל ואמר "והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים", ואילו בלעם הרשע אמר "כארזים עלי מים". הסבירו חז"ל: מה שאמר אחיה השילוני כאשר ינוד הקנה במים, כוונתו הייתה קנה זה רך וגמיש הוא,  כמה שינוד במים לא ישבר לעולם, כך התכוון אחיה לומר, כמה צרות וייסורים שיעברו עליהם על ישראל לא ישברו אותם לעולם. אבל בלעם הרשע אמר כארזים עלי מים, הארז הזה כיוון שנושבת בו רוח חזקה נופל ונשבר, כך רצה רשע זה ח"ו לגרום לשבירתם של ישראל.

 

מכאן נלמד שהצדיקים, מאורי הדורות, בכל הדורות כולם, אפילו אם נראה שמקללים, אין זו אלא ברכה, שכל כוונתם וודאי רק לטובתם הנצחית של ישראל, אבל אותם רשעים המעמידים פני אוהבים ואינם אלא אויבים ושונאים, אפילו שמברכים, נדע נאמנה שאין בדבריהם אלא קללה וארס בר מינן. וכן יש לפעמים שאפשר לראות את גדולי הדור עומדים וצועקים ונראה הדבר כאילו ח"ו שונאים, אין זו אלא אהבה אין קץ שיש להם לכלל ישראל, כיוון שרואים את הנולד, ומבינים איזה חורבן זה יכול להמיט על כלל ישראל ח"ו, לכן עומדים וצועקים. הבה נתאר לעצמינו, אדם העומד על חוף הים, ורואה ילדים קטנים הרצים אל תוך מי הים הגועשים ושוצפים, עומד וצועק בקולי קולות, היעלה על דעתו של מישהו לומר לו 'בסדר אנו מבינים אבל למה אתה צועק, דבר בשקט', וודאי שאי אפשר לדבר בשקט כשרואים סכנה, מי שאוהב ואכפת לו, לא יכול להישאר אדיש לנוכח הסכנה.

 

כך היו הנביאים של ישראל בכל הזמנים, הולכים וצועקים על הסכנות הגדולות האורבות לפתחם של ישראל אם חלילה לא יעשו תשובה, ובפרט בימים הללו, שכבר נכנסים אנו לימי בין המצרים, כמה צעקו הנביאים ובכו והזהירו, שובו שובו בית ישראל מדרכיכם הרעים ולא תמותו! כך גם גדולי הדורות האחרונים, שהיו במדינות אירופה, עמדו וזעקו והתריעו כשראו את ההתבוללות הנוראה שהייתה באותם ימים, והיו מהם שאף חזו את השואה הנוראה. אז באמת אחים יקרים, הבה ונשאל את עצמינו האם בזה שראו אילו אסונות נוראים עתידים לבא וצעקו, זה היה מאהבה או ח"ו משהו אחר שעניין אותם? ואילו אותם מרגיעים לאומיים, שאמרו 'עזבו שטויות לא יקרה כלום...' מה הם? הם וודאי שונאים. בגללם עם ישראל לא התייחס לדברי המוכיחים, וקרה מה שקרה בעוונות הרבים. לכן אחינו בית ישראל לכו ונלכה באור ה', נשמע בקולם של חכמי ישראל, החפצים באמת בטובתנו גם בעולם הזה, וגם בטובתנו הנצחית לעולם הבא. 

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה