דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 1061
  • הדפס
  • דוא"ל

הפסד מצווה

הרב רפאל זר

רביעי, 06 יוני 2018 08:41
הפסד מצווה

כשאדם ירגיש שהמצוות זה לפחות כמו רווח כספי, וודאי שיעלה ויתעלה בתורה ויראת שמיים, וידקדק בכל מצווה ומצווה ממש כמונה מעות. נמצאים אנו באוצר, ממש אוצר שצריך רק לחטוף ולחטוף עוד ועוד מצוות

 

 

בפרשת בהעלותך ישנה פרשה המעוררת השתאות לנוכח אהבת המצוות ואי וויתור של אנשים גדולים להיות שותפים בדבר מצווה. אף על פי שלכאורה פטורים היו מן הדין מאותה מצווה. וכך לשון הפסוקים "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל".

 

מוצאים אנו כאן אנשים שהגמרא אומרת שהיו נושאי ארונו של יוסף והיו טמאי מת. וטמא מת אסור בקרבן פסח, לכן באים בטענה לפני משה למה נגרע? למה מצבנו צריך להיות כה גרוע שנפסיד מצווה יקרה כזו של קרבן פסח? הבה ונתבונן אחים יקרים, והרי פטורים הם מן הדין אם כן מהי טענתם? אלא ידועים דברי חז"ל על הפסוק "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות". איזהו מעוות שלא יוכל לתקון? זה שביטל קריאת שמע שחרית או ערבית. "וחסרון לא יוכל להימנות". זה שנמנו חבריו לדבר מצווה והוא לא נמנה עמהם. ישנה לצערנו טעות רווחת בציבור, אפילו בקרב שומרי תורה ומצוות, שלעבור עבירה זה נורא ואיום. אבל לבטל מצווה זה לא כזה נורא. וראייתם הנה כתוב במפורש בגמרא מסכת יומא: ארבעה חילוקי כפרה. ושם נאמר מי שעבר על מצוות עשה, כגון לא הניח תפילין באותו יום או לא קרא קריאת שמע או לא נטל לולב או לא אכל כזית מצה בפסח, ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלים לו.

 

אבל כתב על כך ר' שניאור זלמן מלאדי בעל התניא זיע"א: טעות גדולה בידם של אותם אנשים. שהרי אדם שעבר עבירה רח"ל אם עשה תשובה ראויה מוחלין לו מן השמים ולא נשאר ממנה שום רושם. אבל מי שביטל מצוות עשה אמנם מוחלים לו, אבל לנצח יישאר חסר מאותו אור נצחי של אותה מצווה שהפסיד. ועל זה אמרו חז"ל מעוות לא יוכל לתקון. שזה ממש הפירוש לא יוכל לתקון - לא יוכל לתקן לעולם. והרי זה ממש נורא ואיום, אותם אנשים שהיו טמאים והיו פטורים הבינו מהי מעלת מצווה, והרגישו ממש כמו שיאמרו למישהו: 'היום מחלקים לכל אחד שיבא מיליון דולר', אבל אתה אל תגיע כיוון שאתה פטור. הרי וודאי יעמוד ויצרח מה פטור? גם אני רוצה!

 

ועל זה נאמר "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ". זאת אומרת כשאדם ירגיש שהמצוות זה לפחות כמו רווח כספי, וודאי שיעלה ויתעלה בתורה ויראת שמיים, וידקדק בכל מצווה ומצווה ממש כמונה מעות. נמצאים אנו באוצר, ממש אוצר שצריך רק לחטוף ולחטוף עוד ועוד מצוות. פה ברכה בכוונה, ושם צדקה, פה חסד, ושם לימוד תורה. אבל כידוע לצערנו כשיש בשפע לא יודעים להעריך. ומתי מעריכים ומצטערים? כשחסר, שאין, רק אז לומדים להעריך לצערנו. חז"ל לימדונו שאסור לאדם ללכת בבית הקברות עם הציציות בחוץ, או עם תפילין בזרועו, או ספר תורה בחיקו. ולמה? משום שנאמר בפסוק "לועג לרש חרף עושהו". פירוש: המת נקרא רש, ורש כידוע זה עני, המת נקרא עני. ויהיה זה הצדיק הגדול ביותר ולמה? כיוון שלא יכול לקיים יותר מצוות. שנאמר במתים חפשי. כיוון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות. וגדולה ונוראה היא הקנאה שמקנאים המתים בחיים. ולכן אחים יקרים, הבה ונרדוף לקיים כל מצווה ומצווה בשמחה ואהבה. ועל ידי כך נזכה לחיי נצח וקרבת השם יתברך

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה