דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 2257
  • הדפס
  • דוא"ל

האושר של בן תורה

הרב רפאל זר

שני, 14 מאי 2018 10:39
האושר של בן תורה

העמל בתורה הוא המאושר עלי אדמות, הוא היודע להיות מאושר ושמח בחלקו גם אם מועט הוא כיוון שכל זה מתגמד ביחס להנאתו האמתית בעסקו בתורה

 

 

שבת הקרובה שבת שעמה ניכנס ליום הגדול שבו נהיינו לעם, חג השבועות, חג מתן תורתנו נקרא בפרשת במדבר "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר". חז"ל הקדושים מלמדים אותנו שאין המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את מקומו. פירוש: לא כמו שמקובל בעיני הבריות שאם ישב אדם במקום מכובד היכן שיושבים כל המכובדים זה יכבד אותו אלא ההיפך הוא הנכון, אם אתה אדם מכובד היכן שתשב, לא משנה היכן זה יהיה, אוטומטית אותו מקום הופך להיות מכובד.

 

 

ומנין למדו זאת חז"ל מעניינו של הר סיני, שכל זמן שלא ניתנה עליו תורה, היה הר ככל ההרים כולם, אבל מיד ברגע מתן תורה הפך להיות קודש. וכמו שנאמר "הישמר עלות בהר ונגוע בקצהו כל הנוגע בהר מות יומת" אבל בשעה שהסתיים מתן תורה, חזר ההר להיות חולין גמור. כמו שנאמר במשוך היובל "המה יעלו בהר" זאת אומרת שכבר אין בו שום קדושה ומעלה על שאר ההרים. מכאן נלמד יסוד גדול, בפרשתנו התורה ניתנה במדבר, ללמד שאפילו אדם ריק ופוחז ושמם כמדבר, או נמוך ושפל כהר סיני, יכול להתעלות ולהגיע למדרגות עליונות של קדושה עילאית על ידי עסק התורה והמצוות.

 

וכדברי הגמרא במסכת שבת שרב יוסף שהיה מגדולי האמוראים זיע"א, בערב חג השבועות היה עומד ונשען על המשקוף שאצל הדלת והיה אומר אם לא היום הזה, יום מתן תורה, כמה יוסף יש בשוק.. זאת אומרת יש הרבה אנשים ששמם יוסף ברחוב, ומה עושה אותי לאדם אחר, לאדם מורם מעם? זהו רק היום הזה יום מתן תורה, שעל ידי עסק התורה נעשיתי לבן תורה. ונשאלת השאלה מה ראה רב יוסף כשאמר דבר זה להישען דווקא על הדלת? אלא ישנו פסוק שאמר החכם מכל אדם שלמה המלך עליו השלום: "הדלת תיסוב על צירה ועצל שוכב על מיטתו". זאת אומרת כמו שהדלת גם אם למראה עיניים ניראה כאילו שינתה מקומה, האמת היא שתקועה היא במקומה ואינה יכולה לשנות מצבה. כך הוא העצל גם אם ניראה כאילו הולך מכאן לשם, אין בו שום התקדמות ושינוי, הוא תקוע במצבו העגום.

 

 

זאת רצה ללמדנו רב יוסף, חייבים אנו להפסיק להיות מקובעים, צריכים לצאת מהריבוע, לעמול, לטפס ולהגיע לפסגת חיינו ומהי באמת הפסגה כסף? זהב? בתים? נכסים? כבוד? מעמד חברתי?  

 

 

כל אלה הבל הבלים שאין בו ממש, אין בהם כדי למלא את חלל חיינו, הם דברים חיצוניים שאינם יכולים לתת לאדם אושר פנימי אמתי. ההיפך הוא הנכון "מרבה נכסים מרבה דאגה", האדם הזה לא שמח כל חייו, נמצא במרוץ מטורף להשיג עוד ועוד. אבל לא כן הוא העמל בתורה הוא המאושר עלי אדמות, הוא היודע להיות מאושר ושמח בחלקו גם אם מועט הוא כיוון שכל זה מתגמד ביחס להנאתו האמתית בעסקו בתורה. אחים יקרים הבה נבחר בחיים אמתיים חיי שמחה ואושר גם בעוה"ז וגם בעולם הבא, הבה ונאמר לאבינו מלכנו "נעשה ונשמע".

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה