דבר הרב

(0 הצבעות)
  • צפיות: 2587
  • הדפס
  • דוא"ל

חיי אושר

קרבנו

רביעי, 18 אפריל 2018 09:25
חיי אושר

אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות, בקיצור את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק

 

 

פרשת השבוע אחרי מות קדושים. "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו" פרשה זו מדברת בענייני הלכות יום הכיפורים ובתוך הלכות הללו מובא הדין של שעירי יום הכיפורים ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל והמשנה במסכת יומא אומרת שני שעירי יום הכיפורים שווים במיקחן, שווין במראה, שווין בקומתם. זאת אומרת

 

שצריך שיהיו ממש זהים בכל דבריהם וענייניהם, ומעלים עליהם גורלות כמו שנאמר "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל והשעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לשלח אותו לעזאזל".

 

 

אחים יקרים הבה ונתבונן לכאורה השעיר שעלה עליו הגורל לה' ממש מסכן, לאן הוא הולך? לשחיטה. והשעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל יכול להתפאר בפניו ולומר: איזה מסכן תראה מה עלה בגורלו של אחי ואילו אני נשאר חי. ולמחרת ביום הכיפורים יוצא לטיול בהרים עם איש המזומן לכך, רואה עולם, נופים עוצרי נשימה כך חושב לו השעיר אבל כולנו מבינים ויודעים את טעותו, מה שהוא רואה לנגד עיניו זה שקר גמור, כי אמנם יצא זה לטיול נפלא בחיק הטבע אבל מה בסופו? נזרק מראש ההר ומתגלגל עד שנעשה איברים איברים.

 

 

וכלפי מה הדברים אמורים, יכולים להיות בעולם שני אחים לכאורה זהים לחלוטין נולדו לאותם הורים, ישנו וחיו באותו בית, אכלו מאותה פת אחד זכה ועלה עליו הגורל לה', יושב באהלה של תורה יומם ולילה עולה ומתעלה ומעלה העולם עמו. אינו מסתובב ברחובות קריה, אינו יוצא לטייל בעולם, לא מסתובב עם חברים בקיצור בשפת הרחוב אדם מרובע שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. ואילו אחיו לכאורה אדם שחי ונהנה מכל רגע בחיים, מסתובב עם חברים, צוחקים, נהנים יוצאים לטייל בעולם, רואים נופים עוצרי נשימה מספרים חוויות ומה לא? אבל אם נתבונן לעומק נראה ונבין שאותו אח מרובע "דוס" בשפת העם, הוקדש קדש קדשים לעבודתו יתברך, חייו  שלוים, יש לו מטרה בחייו יודע להתגבר ולהפריד בין טוב לרע, יודע כיצד לחנך את ביתו, ילדיו, יודע להסתפק ולשמוח במועט, אין לו צרות עין באחרים. ואילו  אחיו החי לכאורה חיי תענוגות, הרי יודעים אנו שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות, בקיצור את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. חי חיים שוחקים חיי תחרות מתמדת שאף פעם אי אפשר להדביק בהם את קצב המהירות. הקצב בעולמו מטורף, אופנה נכנסת, אופנה יוצאת... מזווית עין בלתי בוחנת ויורדת לעומקים נראה כאילו וואו איזה אדם מאושר! איזה כיף לו! אבל בתוך תוכו ממש שעיר לעזאזל, מוטרד ונרדף, נסחף ונטרף בקצב חיים מסחרר שאין לו לא התחלה ולא סוף אין בו לא עולם הזה, ולא עולם הבא. אבל אותו אחד שזכה להיות לה' אשריו ואשרי בני ביתו שיודעים לשמוח בחלקם וליהנות מהקיים לשמוח בשמחתם ובהצלחתם וגם לשמוח בשמחת והצלחת אחרים ואשרי המתבונן ומיישם.

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה