דבר הרב

(0 הצבעות)
  • צפיות: 6190
  • הדפס
  • דוא"ל

חירות אמיתית

הרב רפאל זר

שלישי, 20 מרס 2018 13:20
חירות אמיתית

 כדי לצאת ממצרים ולקבל תורה היה עלינו להראות בעצמינו את החירות האמתית שהיא "ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד"

 

 

בפרשת השבוע נאמר "צו את אהרון ואת בניו לאמור זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו". לימדונו רבותינו אין צו אלא לשון זירוז והיכן צריך זירוז? במקום שיש חסרון כיס, וכאן שמדובר בעניין קרבן עולה, שכולה עולה כליל, יש חסרון כיס לכהנים, בכך שאינם זוכים אלא רק בעור העולה, בו בזמן שבשאר קרבנות כמו חטאת ואשם הם אוכלים מהם. כאן מוצאים אנו יסוד חשוב מאוד, במקום שיש חסרון כיס צריך זירוז, ולא סתם זירוז אלא זירוז גדול, וכלפי מה דברים אמורים, אחים יקרים נמצאים אנו בשבת הגדול, שבת שלפני חג החירות שבו בעזרת השי"ת נשב כולנו מסובים סביב שלחן הסדר, עם מצות ויין משובח, כריות הסיבה, כיסאות מרופדים, בשר, דגים, משקאות קלים, משקאות חריפים, סלטים ועוד מיני מטעמים. ובאותה שעה בדיוק, ישבו משפחות אחרות שאין להן במה לעשות סדר. לנו שאנו נזכרים בשלחן הסדר זה מעורר בנו הרגשה של געגועים ללילה הקדוש, אבל לאותם משפחות זה מעורר רעד ופחד מפני הבאות, אינם יודעים את נפשם מרוב צער. ומה נדרש מאתנו? וודאי כמו שאמרו חז"ל אמר הקדוש ב"ה "אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך" פירוש: אם אתה תדאג לשמח לבם של עניים, יתומים ואלמנות אני אשמח את שלך.

 

אחים יקרים כולנו מנסים תמיד להדר במצוות. ההלכה הראשונה שנכתבה בשלחן ערוך בהלכות הפסח זהו הדין הזה שצריכים לגבות מעות חיטים "קמחא דפסחא". מכאן נראה לפני שאנו מנסים לקיים את כל הלכות הפסח, קודם כל נראה לקיים את ההלכה הראשונה ולזה אפשר ודאי לקרוא חירות אמיתית. אדם שרואה רק את עצמו חלילה זהו עבד גמור, עדיין לא יצא ממצרים, כי כדי לצאת ממצרים ולקבל תורה היה עלינו להראות בעצמינו את החירות האמתית שהיא "ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד". להיות מאוחדים ומאוגדים זה בזה עד שנחוש ונרגיש האחד את חברו ממש עד כדי כך שאם לחבר חסר כאילו לי חסר. ובזה אפשר לתת עוד טעם לשם של השבת "שבת הגדול" שזוהי הגדולה שלנו כעם מיוחד ומאוחד, בזה שאנו דואגים לכל אדם ואדם מישראל שיהיה לו במה לשמוח בחג.

 

ובזה נוכל להבין שלא רק הלכות הפסח מתחילים בדאגה לאחר, דהיינו "קמחא דפסחא" אלא גם ההגדה של פסח, עוד ליפני תחילת ההגדה פותחים במילים "הא לחמא עניא די אכלו אבותינו בארעא דמצרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח". ופירוש המילים הללו: זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים, כל מי שרעב יבא ויאכל, כל מי שצריך יבא ויעשה אתנו פסח. ונראה לי להסביר בס"ד "מזה הלחם", זאת אומרת מזו הזכות, אכלו אבותינו במצרים זכו לגאולה. ומהי אותה זכות גדולה? "כל דכפין ייתי ויכול" דהיינו שכבר שם במצרים דאגו האחד לשני שיהיה לו מה לאכול, ולא יחסר לאף יהודי דבר. אחים יקרים אין מזרזים אלא למזורזים, בטוחני שכל אחד מאתנו כאיש אחד חברים נתלכד סביב מצווה יקרה זו, ולא נפחד, ונדע שלעולם אין אדם מעני מן הצדקה, אלא אדרבה "צדקה תציל ממוות" ו"גדולה צדקה שמרוממת מזלו של אדם". ניתן בסבר פנים יפות וביד רחבה ועל ידי כך נזכה לכל הישועות ולגאולה שלמה במהרה בימינו אכי"ר.

 

לתרומות אונליין:

http://karvenu.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

  • שני, 29 דצמבר 2014 11:56

    התבוננות

    נלמד מהפרשה מהי התבוננות אמיתית בכל המקרים העוברים…
  • שני, 30 נובמבר -0001 02:00

    הטוב האמיתי

    אדם לא יודע מהו הטוב האמיתי וצריך לחפשו…
  • ראשון, 12 נובמבר 2017 18:13

    כיצד מתקנים מידות רעות

    מהו השורש לתיקון המידות
  • שלישי, 20 יוני 2017 13:47

    הלכות סעודה שלישית

    מתי זמן סעודה שלישית? האם חובה לאכול? כמה…
  • חמישי, 02 אפריל 2015 14:12

    והגדת לבנך

    בשבת זו נשב כולנו בעזרת השם יתברך, מסובים…
  • שני, 30 נובמבר -0001 02:00

    ויגבה לבו בדרכי השם

    הגאווה היהודית, מעלת הערכה העצמית ביהדות, במצוות ובתורה.

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה