פרשת השבוע

(1 הצבע)
  • צפיות: 2027
  • הדפס
  • דוא"ל

"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" | פרשת שמיני

הרב אליהו עטייה

שני, 04 אפריל 2016 11:59
"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" | פרשת שמיני

מיהו צדיק? ומדוע הקב"ה בורא צדיקים לכל דור ודור? ומהי ברכת צדיק?

“וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם”, כתב הנועם אלימלך (שהיארצייט שלו היה השבוע), וז”ל: נראה לי, דהנה הצדיק הולך תמיד בדבקות – ודבוק בעולמות עליונים, רק מחמת שתשוקתו תמיד על טובת ישראל – שייטיב להם השם יתברך בכל מיני שפע וברכה, מחמת זה הוא יורד קצת ממדרגתו ודבקותו (לרדת “אֶל הָעָם”). אך בכל זאת הוא פועל טוב – במה שיורד קצת מהדבקות, שעל ידי שרואים בני אדם גודל תשוקתו ותאוותו לטובתם (עד שבשבילם הוא יורד מדבקותו אליהם), הוא מכניס בלבם יראת ה’ ואהבתו, שכולם נתעורר לבבם לעבודתו יתברך שמו, וזהו “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם”, עכ”ל.

ונלמד מדבריו הקדושים את היסוד הגדול בענין ‘עשירות דקדושה’, כי הצדיק צריך לרדת “אֶל הָעָם” – בשביל “וַיְבָרְכֵם”, היינו בשפע ברכה של ממון, כדי שעל ידי זה יראו כמה הצדיק משתדל להטיב עמם, שאף שהוא נמצא למעלה, ולכאורה ענייני ממון ופרנסה הם רחוקים ממנו, ולא נוגעים לו כלל, בכל אופן הוא יורד “אֶל הָעָם – וַיְבָרְכֵם”, ומזה גופא על ידי ברכתו אותם בברכת הממון כפשטו, בזה נכנס לכולם יראת ה’ ואהבתו, שכולם נתעורר לבם לעבודת ה’ ית’ שמו.

עוד כתב שם הנועם אלימלך על הפסוק הבא (שם:כג) “וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם”, וז”ל: דיש כמה גווני צדיקים, צדיק גדול הנקרא בשם משה, ויש צדיק אשר הוא מדרגת אהרן, וכל אחד לפי מדרגתו עולה ובא בקדושה הנקרא “אֹהֶל מוֹעֵד”. “וַיֵּצְאוּ”, רצה לומר ואחר כך יוצאים קצת ממדרגתם, ואין זה אלא למען “וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם”, כנ”ל, אך בכל זאת (אף שהם יוצאים ולכאורה יורדים ממדרגתם, בכל אופן הם) גורמים קדושה ויראה לכל העם, עכ”ל הקדוש.

והנה לא ביאר בדבריו הקדושים, מהו החילוק במדרגת הצדקות בין משה לאהרן. וכן לא מובן בפשט הפסוקים מה הוסיף אהרן בברכה השניה יותר מהברכה הראשונה שבירך את ישראל בפסוק הקודם, כלומר, מה היתה עתה הברכה בתוספת מרובה על העיקר בזה שנצטרפו משה ואהרן ביחד לברך את ישראל. גם יש להתבונן שהברכה הראשונה שבירך אהרן נאמר בה שהיתה באופן של “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו”, ואילו בברכה השניה – שבירכו משה ואהרן יחד – לא נזכר בה שהיתה בנשיאת ידים.

ונראה לבאר, ובהקדים את דברי רבינו הקדוש בלקוטי מוהר”ן (קמא, תורה כ”ד אותיות ד’ וה’), וז”ל: ועיקר הברכות מידים, בבחי’ “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם” וכו’. ועיקר הברכה שנשפעין מהידים – הם שֵׂכֶל. וכשבאים למטה, נעשים לכל אחד ואחד כפי רצונו, כמו שכתוב (תהלים קמה:טז) “פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן”, (שהכוונה בתיבת “רָצוֹן” – שכל אחד מושך מהידים כפי רצונו, אם רק שפע גשמי או שפע רוחני של שכל). בכן מי שהוא בעל נפש, צריך לכוון רצונו, שימשיך ברכת שֵׂכֶל. בבחי’ (בראשית מח:יד) “שִׂכֵּל אֶת יָדָיו”, עכ”ל.

וכפי זה מובן היטב, דהברכה הראשונה שבירך אהרן – היא בחי’ ברכת הידים כפשוטו, היינו שבירך את עם ישראל ב’עשירות דקודשה’, אולם אח”כ כשנכנס עם משה ל”אֹהֶל מוֹעֵד”, אז כל אחד נכנס כפי בחינתו, כי עיקר בחי’ אהרן למשוך פרנסה לעם ישראל כפשוטו, שיהיה טוב לעם ישראל בגשמיות, כי אהרן הוא כהן איש החסד. אמנם משה היתה בחינתו למשוך לעם ישראל ברכת השֵׂכֶל, ועל כן אחרי שמשך אהרן לעם ישראל ‘עשירות דקדושה’, אזי נכנסו שניהם יחד ל”אֹהֶל מוֹעֵד” – “וַיֵּצְאוּ”, היינו שירדו קצת ממדרגתם הגבוהה, ואז שניהם יחד משכו ברכת השֵׂכֶל לעם ישראל, כמו שנאמר “שִׂכֵּל אֶת יָדָיו” – וביאר רבינו בהמשך התורה הנ”ל שהכוונה שהעלו את הידים לבחי’ ‘חכמה-בינה-דעת’ שהם המוחין מקום השכל – ומשכו משה ואהרן יחד לישראל שכל. ולכן בפסוק השני (כאן), לא נאמר שעשו את הברכה בידים כמו שכתוב בפסוק הקודם אצל אהרן, משום שכאן כבר העלו משה ואהרן ביחד את בחי’ הידים אל המוחין – כדי למשוך לעם ישראל שכל.

אכן רואים מסדר הפרשה, שצריך את שתי הבחינות, ואדרבה בחי’ ה’עשירות דקדושה’ – שהיא הברכה של אהרן – היא הנזכרת בראשונה, כי בה צריך להתחיל, למשוך קודם אל היהודי ‘עשירות דקדושה’, ואחרי שנתקיים “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם” – שמשך להם שפע כפשוטו, אז יכולים משה ואהרן, כל אחד כפי בחינתו להמשיך לעם ישראל עוד ברכה גבוהה יותר, שהיא ברכת השכל, שעל כן לא נזכר שם ידים – כי שם מיירי שכבר עלו הידים אל ה’חכמה-בינה-דעת’ – למשוך בחי’ שכל. וה’ יזכנו לברכות אלו לכל אחד ואחד, למשוך ‘עשירות דקדושה’ ו’ברכת השֵׂכֶל’, אמן.

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה