הלכות עולם

(4 הצבעות)
  • צפיות: 3676
  • הדפס
  • דוא"ל

מהי המצווה הקלה ביותר?

קרבנו

ראשון, 27 מרס 2016 09:36
מהי המצווה הקלה ביותר?

בכל יום יש לנו את ההזדמנות לקיים מצווה קלה ביותר!

 

 

דרך נעילת נעליים:

 

כשנועל את מנעליו ינעל תחלה מנעל ימין, ולא יקשרנו, ואחר כך ינעל מנעל של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין.

 

והטעם שמקדימים לקשור מנעל שמאל תחלה, מפני שלגבי קשירה מצינו שהתורה נתנה חשיבות לשמאל, שקושרין עליה את התפילין. ויש אומרים שהוא כדי להכניע את היצר שהוא בשמאל.

 

ובמנעלים שאין בהם קשירה, ינעל תחלה מנעל ימין ואחר כך של שמאל. וכשחולץ מנעליו יחלוץ תחלה מנעל של שמאל ואחר כך של ימין.

 

וגם בהתרת שרוכי הנעלים נכון להקדים להתיר את השרוכים של מנעל שמאל, ואחר כך של ימין.

 

איטר יד (שמאלי) שמניח תפילין בימין של כל אדם, ינעל את מנעליו כמו כל אדם, תחלה מנעל של ימין, ואחר כך של שמאל.

 

אשה, יש אומרים דכיון שאינה מניחה תפילין, ואף מוחין בידה שלא תניח תפילין גם אם רצונה בכך, נועלת וקושרת של ימין תחלה. ויש אומרים שגם אשה צריכה לקשור מנעל שמאל תחלה.

 

החולץ מנעליו כדי לנעול מנעלים אחרים לכבוד שבת, או כדי לנקותם לכבוד שבת, יחלוץ של ימין תחלה, כיון שעושה כן לשם מצוה. (ילקוט יוסף)

 

כיצד ניצל חייל בזכות קיים המצווה?!

 

בחודש ינואר של 1997 , עמד חייל בצומת חצור הגלילית בערב שבת ותפס טרמפים לכיוון הצפון. סמוך לכניסת השבת עבר במקום אדם דתי והציע טרמפ לאותו החייל, אמר לו הנהג: עוד מעט זמן הדלקת נרות שבת, אשמח לארח אותך בביתי ובמוצ"ש אני מבטיח לקחת אותך בדיוק למקום שאתה צריך להגיע. החייל הסכים והצטרף לאותו יהודי.

 


בשבת נהנה החייל מכל רגע ובני הבית העניקו לו אירוח למופת. משיצאה השבת, הודה החייל לדתי ואמר לו: "תודה על האירוח, נהנתי מאוד, כיצד אוכל להשיב לך טובה?" 

 

אמר לו הדתי: "ישנה מצווה אחת קלה, שתוכל לקיימה גם כחילוני..." החייל נרתע קצת אך המשיך לשאול: "מהי אותה מצווה?" השיב האדם הדתי: "לנעול נעל ימין תחילה ואז שמאל, לקשור שמאל ואח"כ ימין". החייל גיחך לעצמו ואמר: "זהו? זאת מצווה?" "כן"ן השיב אותו האיש, "דבר קטן שמזכה אותך בשכר יום יום..." "טוב, אני מבטיח לנסות לשמור על מצווה זו!" אמר החייל.

הגיע הבחור ליחידתו ולא שכח את הבטחתו בעניין קשירת נעליים ובוקר בוקר היה נזכר ונועל כפי ההלכה. לעיתים היה שוכח, ואז כשנזכר  היה חוזר לאוהל חולץ ונועל בחזרה. כך כל כמה ימים נאלץ לחזור חזרה לאוהל ולהתעכב שם מספר דקות.

 

יום אחד נכנס אחריו מפקדו על מנת לראות מדוע החייל בורח לעיתים, ראה אותו המפקד מוריד את נעליו וצעק עליו שהוא הולך להתאוורו בזמן שחבריו עובדים. סיפר לו החייל את כל הסיפור והמפקד נזף בו כי הוא חילוני מן הקיבוץ ושהוא סתם מדבר שטויות - וקיבל ריתוק 28 יום.

 

כעבור מספר ימים עלו חבריו על מסוק לעבר גבול הצפון, 73 חיילים ולא 74... מכיוון שחטף את הריתוק נשאר אותו חייל בבסיסו.

 

ואותם חיילים היו 73 ההרוגים מאסון המסוקים בשנת 1997 .

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה