דבר הרב

(3 הצבעות)
  • צפיות: 3222
  • הדפס
  • דוא"ל

קבל האמת ממי שאמרה

קרבנו

חמישי, 31 דצמבר 2015 11:11
קבל האמת ממי שאמרה

כאן רואים באמת מהו אדם גדול, אדם שמסוגל לשמוע ולקבל ביקורת גם מילד קטן, וכמאמר החכם מכל אדם "קבל את האמת ממי שאמרה". מה זה משנה מי אמר, העיקר מה אמר, הדברים נכונים? זהו נגמר צריך לשנות. צריך לתקן.

 

 

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" וכו' וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי וכו'. אומרים חז"ל מלמד שעשה בה ליקוחיים שניים זאת אומרת שגרשה וחזר ולקחה. וצריך להבין מה באמת קרה שם, שעמרם שגדול הדור היה, עמד וגרש את אשתו. אומרים חז"ל שבשעה שגזר פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון" עמד עמרם ואמר ליוכבד אשתו: בשביל מה נשאר נשואים והרי גזר פרעה להשליך ילדי ישראל ליאור. עמד וגרשה. כשראו עם ישראל את מעשיו של גדול הדור, עמדו כולם וגרשו את נשותיהם.

 

עמדה מרים בתו שהייתה ילדה קטנה ואמרה לאביה: אבא תדע לך שגזרתך גדולה משל פרעה! פרעה גזר על הזכרים ואתה גם על הנקבות, גזרת פרעה ספק מתקיימת ספק אינה מתקיימת, שלך וודאי מתקיימת. פרעה גזר בעולם הזה ואתה בעולם הזה ובעולם הבא! מיד קיבל ממנה עמרם וחזר ולקח את אשתו, וזהו שכתוב "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי".

 

כמה לקח יש בסיפור קטן ומאלף זה: א. ילדה קטנה עומדת בלי מורא ופחד ומוכיחה את אביה על פניו, ובזכותה נולד משה רבנו עליו השלום. ב. אדם גדול כמו עמרם, שהיה גדול הדור, מקבל מוסר מבתו הקטנה, מודה לדבריה ומחזיר את אשתו ולא נתפס חס ושלום בקטנוניות 'מי היא ילדה קטנה זו שתאמר לי מוסר, מה היא מבינה בכלל...' לא. הוא פשוט שומע, מתבונן, ומגיע למסקנות. כלפי מה הדברים אמורים, כמה פעמים בחיינו שאנו רואים דברים שאינם כשורה ואיננו מנסים לשכנע ולדבר על לבו של הטועה ולהשיבו מטעותו בטענה של 'מי אני' 'מי אני חשוב שבכלל אותו אדם גדול ישמע ללקחי? הרי וודאי שיבטל את דברי ולא יתייחס בכלל למה שאני אומר'. אבל כאן רואים שלפעמים צריך להתנהג כמו ילד קטן, שזהו כוחו הגדול, אין לו מורא ופחד. פשוט ביושר אמיתי- מה שהוא רואה הוא אומר.

 

וכן מעמרם גדול הדור, כאן רואים באמת מהו אדם גדול, אדם שמסוגל לשמוע ולקבל ביקורת גם מילד קטן, וכמאמר החכם מכל אדם "קבל את האמת ממי שאמרה". מה זה משנה מי אמר, העיקר מה אמר, הדברים נכונים? זהו נגמר צריך לשנות. צריך לתקן. ומאידך רואים את פרעה העקשן הגדול, המכביד את לבו. כמה עיקש, כמה טיפש, כמה לא יודע לקבל אמת, כמה צרות היה חוסך מעצמו ומעמו אילו היה שומע מההתחלה לדבר השם ושולח את ישראל מארצו.

 

משה רבנו עומד ומוכיח באותות ומופתים את מציאות השם, מוכיח שישראל הם עמו ונחלתו, אם זה בזריקת המטה שהפך לנחש ואם במכות דם, צפרדע, כינים וכו'. אבל פרעה מקשה את לבו, ולא שת לבו לכל האותות והמופתים גם כאשר החרטומים אומרים לו "אצבע אלוקים היא". כך היא דרכם של רשעים שאין מקבלים תוכחות, שאפילו על פיתחה של גהינום אינם חוזרים בתשובה.

 

והדברים מדברים בעד עצמם, כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו לאיזו מפלגה אני שייך, האם לסיעתם של צדיקים ששומעים תוכחה, מקבלים, ומשנים דרך או לסיעתם של רשעים, סיעתם של פרעה והחרטומים שאינם שמים לבם וממשיכים הלאה כאילו דבר לא קרה.

 

כמה מאורועות עבר עם ישראל במשך אלפי שנים של גלויות ושמדות,עד עצם היום הזה רח"ל. כמה דברים קשים פוקדים את עם ישראל יום יום. האם זה לא אומר דרשני? האם לא צריך להתבונן, להגיע למסקנות ולחזור בתשובה שלמה לפני השם יתברך? כן רק כך נגאל, רק כך נזכה לביאת המשיח שאנו כל כך מייחלים לבואו. נעשה ונצליח אמן כן יהי רצון.

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה