דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 2578
  • הדפס
  • דוא"ל

הודה, זיווה והדרה

קרבנו

רביעי, 18 נובמבר 2015 10:55
הודה, זיווה והדרה

שימו לב בידי מי אתם מפקידים את האוצר הגדול ביותר שלכם, את ילדיכם, בידי קירות יפים? בידי חצרות רחבות ידיים? לא. העיקר הוא המידות, דרך הארץ והיראת שמיים שתינסך בילדיכם

 

 

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום" וכו'. אומר רש"י הקדוש: "ויצא יעקב" מלמד שיציאת צדיק מן  המקום עושה רושם. כל זמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיווה, הוא הדרה. יצא הצדיק מן המקום- פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה. ושואל המדרש, הרי נשארו במקום יצחק ורבקה, אם כן יש כאן הודה, זיווה והדרה אפילו שהלך יעקב, ועונה המדרש שלא דומה זכות של שני צדיקים לזכות של שלושה צדיקים. כל צדיק יש לו את ההשפעה המיוחדת לו ורק לו.

 

שואל המהר"ל מפראג, מדוע רק כאן בפסוק זה מודגש שיציאת צדיק עושה רושם? הרי כבר שלושה פסוקים לפני כן כתוב: "וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם"? אלא בתחילה שיצא יעקב אף אחד לא שם לב, אבל אחרי שהלך פתאום הורגש החוסר, הורגשה החשכה הנוראה שנגרמה בגין חסרונו של צדיק. מכאן עלינו להבין בוודאות גמורה שיופיה של העיר, הודה, זיווה והדרה של העיר זה לא ככרות יפים, ולא בתים יפים, לא מדשאות ולא בתי תרבות ומכוני ספורט, אלא הודה, זיווה והדרה של העיר אלו הם תלמידי החכמים והצדיקים בעיר.

 

כדברי התנא באבות: אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום, אמר לי רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים וסופרים אני. אמר לי, רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלווים לו לא כסף ולא זהב, לא אבנים טובות ולא מרגליות אלא תורה ומצוות ומעשים טובים בלבד. שנאמר: "בהתהלכך תנחה אותך ובשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך". מה לומדים אנו מסיפור מאלף זה? תנא קדוש עליון עומד ובז לכל תענוגי עולם הזה בלי להניד עפעף, אין לו אפילו ספק ולא הקטן ביותר אולי לשמוע, אולי לשקול את הדברים, אולי להחזיר תשובה קצת יותר מאוחר, להתיישב בדבר ולדון בו. לא לא לא פשוט אין שאלות זה בכלל לא דיל, זה לא עסק, זה הפסד מוחלט לעזוב מקום תורה, מקום שמלא בהוד זיו והדר וללכת למקום שממה ללא תורה ויראת שמיים.

 

ואם מדברים על עיר לא כל שכן כאשר מדברים על חינוך יש אנשים שבודקים את החינוך של ילדיהם לפי היופי של המדינה, של בית הספר לפי הגודל של חצר המשחקים, לפי מגרש הכדורסל והכדורגל אבל לא, לא. איך שוכחים אתם את העיקר, עיקר העיקרים, איזה תוכן יש לבית הספר, האם יש בו זיווה, הודה והדרה האם יצקו בקירותיו ובקורותיו תורה ויראת שמיים? האם המורים שם יראים ושלמים הם? שימו לב בידי מי אתם מפקידים את האוצר הגדול ביותר שלכם, את ילדיכם, בידי קירות יפים? בידי חצרות רחבות ידיים? לא. העיקר הוא המידות, דרך הארץ והיראת שמיים שתינסך בילדיכם, וכמו שאומר התנא מנעו בניכם מן ההיגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים. אכן כך ורק כך צריכים אנו לחשוב, רק כך לתכנן את צעדינו, להתרגל לדפוסי חשיבה של תורה ויראת שמיים.

 

בואו ונראה מה בין בני לבין חמי, תראו בפרשת השבוע את ילדיו של עשיו, כולם אלופים: אלוף תימן, אלוף מבצר וכו'. אבל מנגד להבדיל אלף אלפי הבדלות גדולי עולם ענקים שמעניקים חמה בקומתם, שבטי י-ה בני יעקב, צדיקים וקדושים. בטח בניו של עשיו היו מדוגמים להפליא, לבושים במיטב האופנה החדשנית ביותר, מותגים יקרים שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם, ובני יעקב מנגד לבושים פשוט כבני תורה, בבגדי בני הישיבות. כן כן זהו ההוד, הזיו וההדר האמיתיים לא בחיצוניות לא, אלא רק הפנימיות הקדושה, הטהרה, הצניעות הם ההוד, הזיו וההדר האמיתיים שלהם עלינו לשאוף תמיד.

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה