דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 2173
  • הדפס
  • דוא"ל

בעל תשובה

קרבנו

שלישי, 17 נובמבר 2015 10:09
בעל תשובה

אדם שהיה מאובק בעבירות, מתקשה להתרחק מהן, כוחות הרשע עוטפים אותו ולא נותנים לו לצאת. אך אם אותו אדם מסוגל ללכת נגד כל הזרמים ומצליח לעמוד ולא חטא, הרי שהוא גורם נחת רוח גדולה  ועצומה לפני הבורא יתברך.

 

 

בימינו נוהגים לכנות יהודים שלא שמרו תורה ומצוות כלל ולבסוף הכירו בבוראם וקבלו על עצמם עול מלכות שמים, בשם 'בעלי תשובה'. אולם זוהי טעות, מכיון שכל יהודי שומר תורה ומצוות הוא בבחינת 'בעל תשובה', מאחר שכל יהודי צריך בכל יום ויום לחזור בתשובה ולהתחרט על מעשיו הרעים.

 


כמובן שההתייחסות לאדם שהכיר את בוראו צריכה להיות בכבוד וישנה אף הלכה מפורשת בשולחן ערוך האוסרת להזכיר לו את עוונותיו הראשונים. אדם העובר על כך ומזכיר ל'בעל תשובה' את עוונותיו עובר על איסור הונאה, כפי שנאמר בפסוק: "לא תונו איש את עמיתו", (ויקרא כה יז).

 


חז"ל אומרים: "במקום שבעלי תשובה עומדין, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד", (ברכות לד ב).  ולכאורה הדברים נראים תמוהים, שהרי כיצד יתכן שמקומם של בעלי תשובה שחטאו כל ימיהם יהיה גבוה ממקומם של הצדיקים שכל ימיהם גדושים בתורה, תפילה ומעשים טובים?!

 


ומבאר בעל ה"פלא יועץ" בזו הלשון: "לפי שכיון שהם צדיקים דמעקרא, אין להם גירוי היצר הרע כל כך כמו הבעלי תשובה שהרגלו בעברות, וקשה להם לפרוש מהן כפרישת הציפורן מן הבשר. הנה כי כן כאשר מתגברים על יצרם כאיש מלחמה וכופים את יצרם, עושים נחת רוח גדול ליוצרנו ויגדל שכרם".

 


ובאור הדברים הוא שבלב הצדיק אין יצר כל כך קשה כיצר שבלב בעל התשובה שטעם את טעם העבירה. וזאת מפני שלאחר שהאדם הורגל בעבירה, קשה לו להתגבר על תאוותו ומשיכתו אליה, כפי שקשה לקרוע את הציפורן מן הבשר.

 


זהו קושי בל יתואר!

 


 הגמרא במסכת ע"ז דורשת: "כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים - וכי מאחר שלא שבו היכן ישיגו. הכי קאמר, ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים למימרא דכל הפורש ממינות מיית". ומבאר רש"י: "כל המשתמדים לעבודת כוכבים אחר שנאבקו במינות אינם שבין ואם שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם וזו גזירת מלך עליהם למות".

 


אדם שהיה מאובק בעבירות, מתקשה להתרחק מהן, כוחות הרשע עוטפים אותו ולא נותנים לו לצאת. אך אם אותו אדם מסוגל ללכת נגד כל הזרמים ומצליח לעמוד ולא חטא, הרי שהוא גורם נחת רוח גדולה  ועצומה לפני הבורא יתברך. כי הקדוש ברוך הוא אינו מעריך את האדם לפי כמות מעשיו, אלא על פי המאמץ והקושי שבעשייתם ועל פי ה'נפש' שהשקיע בדבר.

 

 


אדם המבין את הקושי הגדול להינתק מעבירה שהורגל בה, מבין כי כל הניסים המוזכרים בתורה, כגון עשרת המכות, קריעת ים סוף והוצאת המים מן הסלע, כולם ניסים גדולים ועצומים, אך הם מתגמדים אל מול הנס האדיר שבחזרתו של אדם אחד בתשובה!

 


בעל תשובה קורע את עצמו מכל ים התאוות הסובב אותו. הוא קורע, כפשוטו, קריעת ים סוף פרטית. אדם שבמהלך כל חייו היה שטוף הנאות ובילויים, הלב שלו קשה כסלע, אטום וחתום, ופתאום הוא רוצה להכניס לליבו תורה. כפי שהסלע הוציא  מים לעם ישראל במדבר, כך הוא רוצה ללמוד להתמלא ולהציף את כל כולו בתורה. זהו נס מופלא!

 


האם אפשרי למדוד את ההתקדמות של האדם הזה, שכל צעד קטן קשה לו כעקירת הר?! הרי כל התקדמות זעירה דורשת ממנו תעצומות נפש והתגברות על ניסיונות, מניעות ועיכובים!

 



יהודי ירא שמים מ"מאה שערים" שכל חייו ישב באוהלה של תורה, גדל בין חכמים ולא נחשף לרוחות ולרעות הרחוב, אינו יכול להעלות בדעתו עם אלו משיכות ותאוות מתמודד אדם החוזר בתשובה.

 


גם אם ננסה להסביר לו את הקשיים אותם חווה אדם המנתק עצמו מהעולם החילוני, הוא לא יבין כלל על מה מדובר. הוא מעולם לא שמע על רבים מהמושגים שהיוו חלק בלתי נפרד מחייהם של החוזרים בתשובה. "מקום שבעלי תשובה עומדים" הוא מקום מלא תאוות, הרגלים קלוקלים ושגרה של חטאים, אך אף על פי כן הם מצלחים להתנתק מכל אלו ולהפוך ליראי ה'!

 


משום כך אומרים חז"ל: "במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד", שהרי אדם ירא שמים שכל חייו היה ספון בבית המדרש אינו יכול להעלות בדעתו איזו גבורת נפש נדרשת כדי להינתק מכל תחלואי העולם הזה, ואלו תעצומות נפש נדרשות מהשבים אל בוראם.

 


משום כך, 'בעל תשובה' שהשקיע מאמצים כבירים והקריב את ליבו ונפשו, נמצא במקום כה גבוה על אף שאינו לומד תורה או מתפלל בדרגתו של אותו צדיק.

 


אברך מבני ברק שקם בבוקר, האם יש לו ניסיון ללכת לשבת בבית קפה? האם בסוף היום הוא מתאווה ללכת לקולנוע? האם יש לו מאבק פנימי כדי לא להצטרף לחבר'ה שיוצאים לבילויים?

 


אין לו כלל כאלו ניסיונות!

 


שלמה המלך פותח את ספר קהלת בפסוק: "הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל". נשאלת השאלה: האם אנו באמת מאמינים לדבריו כי הכל הבל?!

 


אם יבוא אלינו יהודי השקוע בד' אמות של הלכה ויאמר לנו על העולם "הבל הבלים", כיצד נאמין לו?! הרי הוא אינו יודע כלל מהם התענוגות שיש בעולם ואלו פינוקים, בילויים והנאות קיימים בו. ישנם דברים רבים שלמזלו הוא לא חווה ואף לא שמע עליהם. אך שלמה המלך עליו השלום, שחווה את שיש לעולם הזה להציע, היו לו אלף נשים, כל אוצרות תבל היו מונחים לרגליו, הוא יכל היה לומר: "הבל הבלים הכל הבל"!

 


אך גם אם נאמין לדבריו של שלמה המלך, הרי שלעזוב את כל הנאות העולם זוהי משימה קשה עד מאוד!

 


אדם שלא טעם מאכל מסוים, אינו מתאווה לו בכל ליבו כל עוד לא חש את מתיקותו על לשונו. משום כך, צדיק שלא חש על בשרו את תענוגות העבירות, אינו חווה את עוצמת ההשתוקקות לטעום מהן שוב. ובדומה לכך, אדם שנולד וגדל בסביבה של יראי שמים, כל חייו מוקדשים ללימוד התורה ולקיום המצוות, ועל אף שיש לו ניסיונות ומעכבים בעבודת ה', הרי שניסיונותיו שונים לגמרי. הניסיון שלו הוא האם לומר כל מילה בתפילה כמונה מעות ולכוון על פירוש המילים.

 


לעומת זאת, במוחו של בעל תשובה עולים באמצע התפילה מראות אסורות שראה בחייו הקודמים. הוא נלחם בכל כוחו להסיח את דעתו ממחזות הטומאה ולהתרכז בתפילה, אך המראות מתעקשים וצפים כנגד עיניו. ומכיון שזהו הניסיון שלו, וכל כולו עסוק במטרה להרחיק ממוחו את המחשבות האסורות, הוא אנו מצליח כלל להגיע למצב שבו תהיה בידו אפשרות להרהר בפירוש המילים.

 


רבי ישראל בעל שם טוב אומר שבשעה שעולות מחשבות אסורות לאדם בעת תפילה, זו העת לתקן אותן מחשבות. וכאשר האדם מצליח להתגבר ולהתעלם מהמחשבות הללו על ידי כח הרצון, בכך הוא מתקן אותן.

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה