דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 7955
  • הדפס
  • דוא"ל

מסירות נפש

קרבנו

שלישי, 17 נובמבר 2015 12:06
מסירות נפש

 


אנחנו מודדים דברים לפי כמויות, גדלים, מספרים, אך בשמיים הדברים אינם נמדדים כך אלא על פי הקושי והשקעת האדם ועד כמה הוא מסר את נפשו עבור המעשה.

 

 

ישנו מאמר חז"ל ידוע: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון ליבו לאביו שבשמים", (ברכות יז ע"א). אנחנו נוהגים למדוד כמויות ולהעריך דברים על פי גודלם ומשקלם, וזאת מכיון שבגשמיות מודדים חפצים על פי גודל וכמות. אולם ברוחניות הדברים לא נמדדים על פי כמות אלא על פי כוונה ואיכות.

 


ישנם אנשים הסבורים כי לקדוש ברוך הוא יש משקל שבו הוא שוקל את העבירות והמצוות שנעשות על ידי בני האדם. אולם הרמב"ם בהלכות תשובה מבאר כי המשקל הזה שדיברו בו חכמים הוא דבר שאין בשכל האדם להבינו. קוראים לזה "משקל", אבל זה לא משקל. רק בורא עולם יודע מה נקרא חטא "חמור" ומה נקרא חטא "קל", ואיזו מצווה מזכה את האדם בשכר קטן ואיזו מצווה מזכה אותו בשכר גדול. 

 


ניתן לראות שני אנשים שבעיני הבשר שלנו אין ביניהם בכלל השוואה - האחד כל מעשיו טובים וראויים ואילו השני הוא אדם פשוט שמידי פעם עולה בידו לעשות איזה מעשה טוב. אך ייתכן כי בשמיים על פי האמת רב ערכו של השני יותר מן הראשון, וזאת מכיון שבבית הדין של מעלה הדברים נמדדים על פי כוונת הלב ולפי דרגת הקושי בקיום המעשה. 

 


ב"אבות דרבי נתן'' פ"ג מ"ו נאמר: ''טוב פעם בצער ממאה פעמים שלא בצער'' - טובה מצוה אחת שקוימה מתוך צער, יותר ממאה מצוות שנעשו מתוך שלווה ונחת. נמצאנו למדים שכאשר יש לאדם קושי, ייסורים, בעיות, הוא מטופל במשפחה ובילדים והפרנסה קשה לו, ובכל זאת הוא מתגבר על המפריעים ומצליח להגיע לשיעור תורה אחד וללמוד תורה מתוך ריכוז וקשב, הרי שהמאמץ שלו יקר בעיני ה' יותר מאדם אדם עשיר ונטול טרדות המגיע לשיעור מידי יום ביומו. אי אפשר למדוד את השיעור של זה מול השיעור של זה, שהרי האחד מגיע מידי יום בלא מאמץ כלל ולעומתו רעהו מגיע ממש במסירות נפש!

 


אנחנו מודדים דברים לפי כמויות, גדלים, מספרים, אך בשמיים הדברים אינם נמדדים כך אלא על פי הקושי והשקעת האדם ועד כמה הוא מסר את נפשו עבור המעשה.

 


"אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים". ישנם יהודים המגיעים לשיעורים מידי פעם ואפילו לפעמים נרדמים במהלך השיעור. ואילו אחרים משתתפים בשיעורים רבים ועדיין לא הגיעו למדרגתו של אותו אדם הישן בשעת השיעור.

 

 


הגמרא במסכת כתובות דף סז ע"א אומרת שישנם עשירים מופלגים המרוויחים הון עצום והם נקראים 'בעלי עבירה'. מהו חטאם? שאינם נותנים מספיק לצדקה. ובלשון הגמרא "כדבעי ליה למיעבד לא עבד", אמנם הוא נותן צדקה, אבל הוא יכל לתת יותר ומכיון שכך הוא נקרא 'בעל עבירה'.

 


לעומת זאת, מן העני אין תובעים דבר, וכי מה ייתן? את החורים בבגדיו? אך על אדם עשיר ישנה תביעה לתת לצדקה על פי יכולותיו הכלכליות.

 


אדם שיש לו זמן ויכולת והכל פתוח בפניו ולמרות זאת הוא אינו עושה את שהצטווה ופוטר עצמו בתירוצים מתירוצים שונים, הרי שהתביעה עליו גדולה עשרת מונים.

 


ואילו אדם המקיים מצות למרות כל הקשיים והצרות שהוא מוקף בהם, הרי שמצווה אחת שקוימה על ידו שווה כמו אלפי מצוות של אדם אחר. וזאת משום שכאשר חז"ל אומרים "מאה פעמים", אין כוונתם דווקא למאה, אלא לערך עצום בלא גבול ומידה.

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה