סיפורים מהחיים

(2 הצבעות)
  • צפיות: 4013
  • הדפס
  • דוא"ל

עוד לבנה לבניין בית המקדש

קרבנו

שלישי, 21 יולי 2015 06:56
עוד לבנה לבניין בית המקדש

 

בטרם הספקנו להגיב, ניצב שכננו בתוך "הצפרדע" המצחינה כשהוא שולף בין ערימות האשפה שקית אחת ריחנית במיוחד. "זו השקית שלכם?!" הוא החל שולף במהירות את הכסף מתוך העופות המקולקלים, סופרם לאט ובמתינות כאילו הוא עומד בבנק ממוזג ומפואר. הנה לך כל הכסף", אמר ומסר את השטרות לבעלי הנדהם ומיהר לביתו להחליף בגדים.

אני עובדת כפקידה בכירה במשרד של קבלני בנין כך שכמעט ואין לי ימי חופשה, קל וחומר שחופשתי השנתית לא חופפת לזו של המורות והילדים שלי, אך אני משתדלת ליטול מעט חופש לאחר תשעה באב כדי לנפוש עם משפחתי.

 

שנה אחת הציע לנו המעביד שנצא כל המשרד לחופשה באמצע חודש תמוז, בעקבות בונוס שקיבל ל-10 ימי חופשה בבית מלון עבור כל עובדי המשרד. "בשמחה" השבתי, תכננו את הנסיעה כך ש-10 הימים יחולו לפני י"ז בתמוז. כל בני הבית קיבלו את ההצעה בשמחה.

 

את היום האחרון שלפני הנסיעה בילינו באריזה, לאחר כמה שעות של אריזה מאומצת הבחנתי בקמט של דאגה על פניו של בעלי. "אני חושב שזו בעיה לנסוע לכל כך הרבה ימים ולהשאיר את הבית ללא שמירה" שנינו ידענו בדיוק למה הוא מתכוון.... למרות ששנים עבדתי במישרה קבועה, עדיין התגוררנו בדירה שכורה וכל שקל שהצלחנו לחסוך נפרט לדולרים על מנת שנוכל בעתיד לקנות דירה.

 

בעלי היה מודאג להשאיר סכום בבית לתקופה של 10 ימים ללא שמירה. ואולי נשאיר את צרור הכסף אצל השכנים שלנו, משפ' לוריא? הציע בעלי. "אצלם? הרי אתה יודע היטב את טיב היחסים המתוחים בינינו. אינני יודעת להצביע בדיוק על מקרה או תאריך שגרמו ליחסי השכנות שלנו להיות מושתתים על תחרותיות וחוסר בגרות, אמנם ברכנו זו את זו לשלום, ואף היינו משוחחות על נושאים שונים, אולם שתינו חשנו היטב בצילה של החומה שהחלה להפריד בינינו, חומה של שנאת חינם, ממש!

 

בלית ברירה חיפשנו מחבוא בבית. "יש לי רעיון, נחביא את השטרות במקפיא שבמרפסת בתוך שקיות העופות, שם לא יעלה על דעתו של שום גנב לחפש" – אמרתי בשמחה. "אבל המקפיא שלנו ריק, רק לפני שבוע העברנו את תכולתו למקפיא קטן שבמקרר וניתקנו אותו מזרם החשמל כדי לנקותו" אמרה בתי. "מה הבעיה? נחזיר לתוכו את העופות ובתוך שקיות העופות הקפואים נטמין את הכסף". הילדים כולם התגייסו למשימה להכניס לקרעי העופות הקפואים דולרים ירוקים. המלאכה לא היתה נעימה והקפיאה את אצבעותינו, אך לאחר מחצית השעה היתה גם מלאכה זו מאחורינו. העברנו את העופות למקפיא גדול והתכוננו במרץ לנסיעה.

 

החופשה היתה מהנה כדרכן של כל החופשות, חזרנו הביתה מרוצים ואפופי רשמים. כבר בפתח קידמה את פנינו צחנה נוראה שהדפה אותנו לאחור. "איזה ריח נורא" – אמרנו כולנו יחד. זה מגיע מהמרפסת" אמרה בתי נחמה. מיהרתי למרפסת, פתחתי את המקפיא, לא יכולה כמעט לנשום מחמת הריח הנורא. כפי שחששתי, כל העופות כולם היו מקולקלים והדיפו ריח איום ונורא. להעביר את העופות למקפיא זכרנו, אבל להפעילו שכחנו!!! "חייבים לזרוק מיד את כל העופות לפח" פסקתי, אלא שאף אחד לא העז להתקרב למרפסת. ובעלי מיד בהגיענו הלך לתפילת מנחה, כך שעמדתי בודדה במערכה.

 

מילאתי במהירות ובלי מחשבה שקית אשפה בעופות, כשבנותי ממהרות עימה "לצפרדע" הירוקה מתחת לבנין.

 

בעלי ששב מהתפילה לא ידע כלום על המרחש פנה הישר למרפסת מוכן להוציא את המטמון ממקומו. "מה זה? מה קרה פה?" שאל. סיפרנו לו את תולדות העופות המקולקלים. "איפה העופות עכשיו?" חקר בעלי. "מה פירוש איפה? במקומם הראוי, בפח הזבל הציבורי" השבתי. "אוי ואבוי, כבר רוקנתם את האשפה "לצפרדע", הוריקו פניו והצבע הזה הזכיר לי את האבידה הגדולה.

 

"מה יהיה?" שאלתי ביאוש. "אני יורד לנבור באשפה " הודיע בעלי ממהר לרדת כשהבן הגדול עימו ואני בעקבותיו. "קרה לכם משהו שאתם עומדים נבוכים ליד פח האשפה?" שאל בצחוק השכן שלנו, לוריא. במילים ספורות שח לו בעלי את סיפור המעשה המביך. "תוכל להחזיק לי רגע אחד את חליפתי?" שאל השכן במפתיע את בני הגדול, ובטרם הספקנו להגיב, ניצב שכננו בתוך "הצפרדע" המצחינה כשהוא שולף בין ערימות האשפה שקית אחת ריחנית במיוחד.

 

"זו השקית שלכם?!" הוא החל שולף במהירות את הכסף מתוך העופות המקולקלים, סופרם לאט ובמתינות כאילו הוא עומד בבנק ממוזג ומפואר. הנה לך כל הכסף", אמר ומסר את השטרות לבעלי הנדהם ומיהר לביתו להחליף בגדים. את גב' לוריא פגשתי במדרגות, היא ירדה לברכני על מציאת האבידה היקרה. "הכל בזכותכם, הייתם שליחים כ"כ נפלאים" הודיתי לה בחום.

 

"מחר חל י"ז בתמוז, מוכרחים זכויות כדי להביא את המשיח, מוכרחים להתחזק בבין אדם לחבירו", מילמלה. "בזכות המעשה הנאצל שלכם, נוספה עוד לבנה גדולה לבנין הבית " אמרתי. מרגישה כיצד חומות האיבה והניכור מתפוגגות להן אט אט מתוך מסירות נפש של ממש ואהבת הזולת (העיתונאי).

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה