הדפס עמוד זה

דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 3093
  • הדפס
  • דוא"ל

תעודת אחריות

קרבנו

שני, 13 יולי 2015 12:20
תעודת אחריות

לפני שאתה עושה תבדוק ותשאל. "כבוד הרב, האם כדאי לקנות דירה במצב הזה? כדאי להתחייב? כדאי לקחת משכנתא?" "האם כדאי לעזוב את העבודה לפני שמצאתי עבודה אחרת?" "האם כדאי לקנות דירה בשכונה הזו או בשכונה אחרת?"

לפני שנים רבות, כיהן כרבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט זצ"ל שניחן בפקחות עצומה. באחד הימים בא יהודי לרבי שמואל והתלונן בפניו כשדמעות זולגות על לחייו: "רבי, איני יודע מה לעשות, בכל לילה נגנבות עשרות ביצים ממחסן הביצים שברשותי וההפסדים הנגרמים לי עצומים. כל החקירות והדרישות שערכתי, עלו בתוהו, לא הצלחתי לאתר את הגנב ופרנסתי מוטלת בסכנה!" 

 


רבי שמואל הניח את ידו על מצחו, חשב מעט ולבסוף פנה אל היהודי ואמר: "שמע נא לדברי, יש לי עצה פשוטה עבורך. היום בערב, קח תבנית מלאה ביצים קשות, הנח אותה בראש ערימת הביצים, ובבוקר, בעזרת ה', תגלה מיהו הגנב!"

 


היהודי עזב את בית הרב נבוך ואובד עצות. הוא לא הצליח להבין את עצת הרב: "כיצד מספר ביצים קשות יכולות לפתור את התעלומה?"

 


אולם האיש שניחן באמונת חכמים עזה, פעל כעצת הרב על אף שלא הבין את טעמה. לקראת הערב, הלך האיש למחסנו, הניח תבנית ביצים קשות בראש הערימה והלך לביתו בלב דואב. בבוקר שב האיש למחסן, הביט בביצים ונחרד. על ערימות הביצים היה מוטל נחש ארוך בעל קשקשים מתנוצצים.

 


לאחר מספר שניות של בהלה, הבחין האיש כי הנחש חסר רוח חיים. 

 


התברר כי בכל לילה, הגיח הנחש מחורו וזלל ביצים כאוות נפשו. הנחשים נוהגים לבלוע את הביצים בשלמותן ולאחר מכן הם נכרכים סביב גופם ושוברים את הביצים שבמעיהם. אך הפעם, הנחש שזלל במשך כל הלילה עשרות ביצים קשות, כרך את גופו ולא הצליח לשבור אותן. הביצים נתקעו במעיו וכך מצא הנחש את מותו. 

 


האיש עזב את המחסן ורץ אל הרב נסער ונרגש. "רבי, כיצד ידעת על הנחש, כיצד חשבת על כזה פיתרון גאוני?!"
אך רבי שמואל רק הביט בו בחיוך ואמר בענווה: "מה הבעיה, הרי זה מובן מאליו!"

 


כזו היא חכמתם של גדולי ישראל שניחנו בעיני התורה שנותנות להם כח מיוחד לראות נסתרות.

 



ישנם רבנים המייעצים לאנשים בעניינים שונים ומגוונים. איזו דירה לקנות, אלו עסקים לעשות. בכל ימי חייהם הם רק ישבו והגו בתורה ובכל זאת הם מייעצים וקולעים למטרה. אין דבר שאי אפשר לדעת על ידי חכמת התורה. שלמה המלך אומר "תשועה ברוב יועץ" - אדם שרוצה להצליח בחייו מוכרח להיוועץ בדעת תורה.

 


אולם למרות זאת, ישנם אנשים שקודם פועלים ועושים ונזכרים להתייעץ בדעת תורה רק לאחר מעשה. הוא מבצע את הרכישה ואז הוא הולך לרב שואל, "כבוד הרב, האם פעלתי נכון? האם קניתי דירה טובה?"
מה הוא רוצה שהרב יגיד לו? כבר קנית, מה ניתן לעשות עכשיו?!

 


למה הדבר דומה? לאדם שנכנס למסעדה לא מוכרת, מיטיב את ליבו במיני מעדנים ולאחר שסיים לאכול, הוא פונה לבעל המקום: "סליחה אדוני, איזו השגחה יש למסעדה?"
כבר אכלת, לשם מה אתה שואל עכשיו?

 


לפני שאתה עושה תבדוק ותשאל. "כבוד הרב, האם כדאי לקנות דירה במצב הזה? כדאי להתחייב? כדאי לקחת משכנתא?" "האם כדאי לעזוב את העבודה לפני שמצאתי עבודה אחרת?" "האם כדאי לקנות דירה בשכונה הזו או בשכונה אחרת?"

 


 "הרב אני רוצה לקנות רכב, איזה רכב כדאי לי לקנות?"
האם הרב מבין במכוניות? יתכן שלא, אבל גם אם הוא לא מבין, הוא יתייעץ בשבילך וידע לכוון אותך לדרך הנכונה.

 


לעיתים אנשים עורכים עסקאות שונות בלא לדעת שהדבר כרוך באיסורי ריבית. במקרים מסוימים קנייה בתשלומים יכולה להיחשב כריבית! יש בזה תילי תילים של הלכות, איך תדע לבדך האם נהגת נכון? מוטל עליך לעשות 'שאלת רב' ולברר את העניין.

 


"כל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטים" - דע לך, ריבית ממוטטת את הכסף שלך, אז מה למה שלא תשאל מורה הוראה לפני שאתה עורך עסקה שכזו?

 


לפעמים נראה לאדם שאין בעסקה המתוכננת כל בעיה. "בטח הרב יפסוק שזה מותר בלי חשש". פתאום הוא שומע שהעניין כלל לא פשוט. הוא מכה על קדקודו וקורא: "איך זה יכול להיות? הייתי בטוח שאין בזה בכלל שאלה?"
על כל צעד ושעל בחיים ראוי לשאול ולבדוק ולהיוועץ בדעת תורה. "על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו".

 



במסכת אבות נאמר: "עשה לך רב" – על כל יהודי מוטלת החובה להידבק ברב ראוי ולנהוג על פי הוראותיו. אך ישנם אנשים ההולכים לשיעורי הלכה רבים ומגוונים. ביום ראשון הם הולכים לרב אחד, ביום שני הם הולכים לרב שני וביום אחר הם הולכים לרב אחר. פעם הם שומעים שיעור של רב אשכנזי ופעם הם שומעים שיעור של רב בן עדות המזרח. במסכת אבות נאמר: "עשה לך רב והסתלק מן הספק", לא נאמר 'עשה לך עשרה רבנים'. 
לאשכנזים ישנם דינים משלהם ולעדות המזרח ישנם דינים משלהם. האשכנזים פוסקים לפי הרמ"א והספרדים פוסקים לפי מרן בעל ה'שולחן ערוך'. כמובן שאלו ואלו דברי אלוהים חיים, אבל האדם צריך לדעת מי הוא רבו ומה היא הדרך המנחה אותו בהלכה ובהנהגה.

 


אדם שלא הולך בדרך עקבית עלול ליפול לתחושות מרמור וייאוש. פתאום הוא מרגיש שלא טוב לו, הוא לא עולה והוא לא מתקדם. כדי ללמוד הלכה וגמרא באופן מסודר צריכים להתחיל מהיסודות. צריכים ללמוד עם חברותא שיודע כיצד ללמוד, כי לפני שמתחילים ללמוד, צריכים ללמוד כיצד ללמוד. ללמוד איך לומדים חומש ורש"י, ללמוד כיצד ניגשים ללימוד ההלכה והגמרא!

 


חז"ל אומרים שלאחר מאה ועשרים האדם ישאל בבית דין של מעלה: "עסקת במקרא? עסקת במשנה? למדת גמרא? למדת הלכה?" לאחר כל השאלות הללו ישאלו אותו שאלה נוספת: "האם עסקת במעשה מרכבה?"
מורנו רבי חיים ויטאל, תלמידו של האריז"ל הקדוש, כותב שאדם שירד לעולם הזה ולמד תורה אך לא למד את חכמת הקבלה, מחויב לחזור בגלגול כדי לתקן ולהשלים את מה שחיסר. אדם צריך לשאוף לזה, ללמוד וללמוד. "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". אבל בשביל זאת צריך לעמול ולעמול.

 


אחד האדמו"רים ביאר: "עשה לך רב" - תעשה ממך עצמך רב. על כל יהודי מוטלת החובה ללמוד וללמוד עד שהוא עצמו יהפוך למורה הוראה. אבל מורה הוראה לא יכול להחליט כל דבר בעצמו ופעמים רבות גם הוא צריך להיוועץ עם אחרים. 'גדולי עולם' היו מתייעצים ביניהם בהלכה והנהגה. "ותשועה ברוב יועץ". גם משה רבנו הודה לאהרן אחיו, "הודה ולא בוש", ואמר שמעתי ושכחתי. שכחתי את ההלכה!

 


היסוד בחיי העולם הזה הוא: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו". כתוב בספרים הקדושים שאדם שנהג כהוראת רבו, ולאחר מאה ועשרים יתברר כי רבו טעה בהלכה, אותו אדם שציית לרבו לא ייענש על כך. הוא עשה כהוגן ונהג כהוראת רבו וממילא הוא יצא פטור בלא כלום. אבל אדם שפעל על דעת עצמו וטעה, לא יפטר מעונש.

 


כשאדם רוכש מכשיר חשמלי, הוא מקבל אחריות מטעם היבואן שעליה נאמר: "אין לפתוח את המכשיר שלא על ידי מעבדות החברה". אם פתחת בעצמך, האחריות הוסרה. הורדת את המדבקה מעל סוללת הפלאפון, האחריות הוסרה.

 


אתה לא מבין בזה מאומה - תן למעבדה להתעסק עם המכשיר. שישברו, שידפקו, שיחליפו, מה אכפת לך, העיקר שיחזירו לך מכשיר תקין. כשיש לך ספק בהנהגה, כשיש לך שאלה בהלכה - תן לרב להתמודד עם זה. לשם מה לך לקחת אחריות בדבר שהוא לא התחום שלך?

אהבתם? תנסו גם את אלו