סיפורים מהחיים

(3 הצבעות)
  • צפיות: 2701
  • הדפס
  • דוא"ל

מגנא, מצלא, רקטה

קרבנו

חמישי, 09 יולי 2015 08:34
מגנא, מצלא, רקטה

"עופרת יצוקה". עזה לוהטת, תרתי משמע. כוחות החי"ר של צה"ל בפנים, חיל האוויר מפציץ מטרות של החמאס. תוך יום אחד עוטף עזה הופך למעטפת נפץ. עשרות רקטות נורות מדי יום צפונה, וגם אשדוד הופכת למוקד של נקמת החמאס. התמנון החמאסי מכניס את העיר לחלחלה ואימה, כאשר רקטות נוחתות בשטחים הפתוחים ובתוך העיר.

 

רבים וטובים מאיתנו יודעים, ומנחילים לבנינו ולבני בנינו, את האמונה הפשוטה והשורשית: "תורה מגנא ומצלא בין בדעידנא דעסיק בה, בין בעידנא דלא עסיק בה". מדובר בהנהגה אלוקית מופלאה המגנה ומצילה את לומדה מכל דבר רע ופגע ונגע, כאשר עסוק בה, וכאשר נאלץ לעזוב את הספר עקב אילוצים מאילוצים שונים. כל מילה בתורה היא מצווה, והיא בוראת מלאך, פרקליט העומד לימיננו יום ולילה.

 


שמוליק דור-כהן שמר על השיעור הזה מכל משמר. בשבילו הכינוס התורני היומיומי בשעות הערב של ידידיו היגעים בעמל יומם, סמוך לנמל אשדוד, היה דגל מונף של עוצמה רוחנית. "דף היומי" המפעל המופלא הזה פרי יצירתו של ראש ישיבת חכמי לובלין, סחף וסוחף רבבות יהודים אל אהלה של תורה.

 

במשך שעה-שעתיים, אחר יום עבודה מפרך הם אוגרים את שארית כוחם לשמור על ערנות, כדי להיכנס לסוגיות העומק והאור העליון של הגמרא הקדושה. זה לא קל. העיניים לפעמים מסרבות להישמע, הגוף רוצה להיכנע. "אבל לא! השיעור הזה הוא למעשה בלון החמצן שלנו!" צועק שמוליק, פועל ותיק בנמל אשדוד "התורה היא מגן לא רק לנו, אלא לכל ישראל. אני מבקש שמי שעייף מאוד שיגש לברז ישטוף פנים ויחזור כמו גיבור מלחמה... כן, עכשיו ימי מלחמה, העורף מופגז, ועירנו צריכה הגנה כפולה ומכופלת".

 

הרב יהושוע כרמלי מגיד השיעור, הוא מעריץ מושבע של שמוליק מיודעינו. איך לא? הרי שמוליק הוא היוזם, והגבאי המסור של השיעור. הוא שדואג להסעה של הרב, רוכש את העוגיות והקפה ומפנק אותם העיקר שירגישו טוב ויתמידו. לפחות מניין צדיקים יקרים מתכנס מדי ערבב במשרדון שלובש צורה של בית מדרש תוסס בפלפולה של תורה.

 


"עופרת יצוקה". עזה לוהטת, תרתי משמע. כוחות החי"ר של צה"ל בפנים, חיל האוויר מפציץ מטרות של החמאס. תוך יום אחד עוטף עזה הופך למעטפת נפץ. עשרות רקטות נורות מדי יום צפונה, וגם אשדוד הופכת למוקד של נקמת החמאס. התמנון החמאסי מכניס את העיר לחלחלה ואימה, כאשר רקטות נוחתות בשטחים הפתוחים ובתוך העיר.

 


"למשרד שלנו אין מרחב מוגן", הסביר שמוליק לרב, "ומיד עם השמע הצבע אדום עלינו לרוץ 50 מטר צפונה ולהיכנס לקראוון המתכת הענק עד יעבור זעם. לקראוון אין חלונות, לכן אין חשש לחדירת רסיסים". באי השיעור לא אהבו את הרעיון, אבל חזקה עליהם לקיים את השיעור בכל צבע ובכל מרחב. ואכן מפעם לפעם נשמעה לה אזעקת ה"צבע אדום", הרב כרמלי, שמוליק, ושאר הלומדים אצו בזריזות לקראוון ותפסו שם מחסה.

 

אך מה עושים כאשר – למשל- אזעקת ה"צבע אדום" לא פועלת? כאשר רקטה יוצאת מכן השיגור החמאסי לכיוון צפון, היישר למטרה- העיר אשדוד, והמכ"ם הצה"לי אינו מצליח לאתר אותה?

 


והנה בשמי הדרום נעה לה רקטה מרושעת צפונה, לכיוון נמל אשדוד, אותה עת ישובים להם החבריא קדישא ועוסקים ב"דף היומי" בחדווה של תורה. בין לבין מזכיר הרב כרמלי כי יהודי חייב לשמור על נפשו מכל משמר, ולעשות כל השתדלות להגן על גופו ונשמתו. "אסור לנו להיכנס למקום סכנה, מי שנכנס למקום סכנה לכתחילה, לפעמים ההשגחה העליונה סרה ממנו והוא נתון מעכשיו – כביכול לשליטתו של הטבע, לרעב של אריות, לתהום הפעורה תחתיו בטיול חסר אחריות או אם יורים רקטה והוא לא רץ למרחב המוגן או לממ"ד..."

 

ובעוד המילים הללו חודרות אל הלב, הרקטה-השקטה עדיין- עומדת לנחות לה היישר בנמל. אין אזעקת "צבע אדום". בווווום!

 

רעש עז של פיצוץ אדיר החריש את אוזני התלמידים, קירות המשרד הטלטלו מצד אל צד, רסיסים של מתכת הועפו לכל עבר ופגעו בקירות, אך לא חדרו פנימה.

 

כולם נשכבו על הרצפה, מגינים בידם על ראשם. עד ששמוליק זקף ראשו והביט מעבר לחלון המשרד. " לא יאומן כי יסופר, הרקטה נפלה בדיוק על קראוון הברזל, אם אזעקת ה"צבע אדום הייתה פועלת, היינו כולם נכנסים לשם, וזו הייתה-בר מינן- מלכודת מוות".

 

שמוליק עדכן את פיקוד העורף והמשטרה ושב לבית המדרש... "השיעור ממשיך" הורה להם הרב כרמלי להזדקף. "זכינו עין בעין לראות נס נדיר המלמד אותנו להעריך אלף מונים מה הערך של לימוד תורה" (העיתונאי)

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה