סיפורים מהחיים

(3 הצבעות)
  • צפיות: 3078
  • הדפס
  • דוא"ל

המצפון של צביקה שרון

קרבנו

ראשון, 07 יוני 2015 10:32
המצפון של צביקה שרון

בשעה 6 בערב הוא נכנס לממלקה והבחין בבני משפחת טוניק אוחזים בידיהם ספר תהילים וקוראים. צביקה שרון החילוני עם המצפון התיישב הרחק מהם ולא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא חשש שאם יזדהה בפניהם הם יכעסו עליו ויבזו אותו, ונפשו אינה בנויה עכשיו לביזיון הזה.

 

צביקה שרון היה חילוני עם מצפון. וכאשר חבריו היו שואלים אותו מה הן העוולות שמעוררות מדי פעם את מצפונך הטהור? צביקה היה משיב: "פשוט הדבר שאסור לגנוב,לנאוף, לשקר, לשמוח לאיד. אבל יש גם מעשים הנעשים בשוגג ועליהם גם קשה להבליג כמו למשל נהג שעולה למכוניתו שתוי או עייף ופוגע בילד שמשחק בשולי הכביש. זה אמנם נעשה שלא בכוונה, אך יש במעשה סרך זדון הנובע מחוסר אחריות משווע... מגיע לו עונש חמור מאוד מאוד."

 


האמת ניתנת להיאמר שצביקה שרון בן 45, יועץ מס ותיק,היה נהג זהיר באופן יוצא מן הכלל. רפורטים? לא היו ולא נבראו רק פעם אחת בקריירה תפס אותו שוטר בלי רשיון נהיגה. צביקה שכח את ארנקו בביתו, ולאחר שיחה מעמיקה עם השוטר בסיוע דמעה קטנה  בזווית העין, קלט השוטר שמדובר בפדנט מן המעלה הראשונה. למותר לציין שהוא שוחרר מציפורני המשטרה עם טפיחה על השכם.

 


ביום רביעי אחד לפני שלוש שנים נעל צביקה את משרדו מוקדם מן הרגיל. כאב שיניים טורדני לא מש ממנו, והוא החליט להגיע בדחיפות לרופא השיניים ד"ר שרגא. מכונית היונדאי המהודרת יצאה מן הבניין ונעה לכיוון הכביש הראשי.

 

כאב השיניים קצת טשטש את צביקה שרון שנשך שפתיו ולחץ על דוושת הגז. מרחוק הוא הבחין בילד כבן 10 רוכב על אופניו סמוך למדרכה, ומפנה את ראשו מדי פעם שמאלה מתוך כוונה להיכנס לנתיב השמאלי בכביש המהיר.

 

צביקה שרון האט ונתן לילד להיכנס לנתיב השמאלי, הילד הסיט את כידון אופניו שמאלה, אך כאן קרה הנורא מכל. גלגל האופניים הקדמי החליט על שלולית שמן והנער איבד את שיווי משקלו והוטח ארצה. צביקה שרון לא הספיק לבלום ומכוניתו פגעה בילד בעוצמה.

 

צביקה ההמום והמבוהל ירד מן הרכב וגילה את הילד עמר טוניק טובל בתוך שלולית דם. בתוך שתי דקות הגיע אמבולנס ואחריו ניידת.

 


חקירת המשטרה הייתה קשוחה. רשיונו של הנהג הותיק נטול העבירות נשלל ל30 יום עד למשפטו הצפוי. צביקה היה שבור לחלוטין, אבל לא משלילת הרישיון, אלא מהפגיעה האיומה בילד תמים על אופניו.

 


אחרי שלושה ימים של הסתגרות בבית מבלי יכולת לקום מן המיטה, איתר מר שרון את בית החולים ושמע כי הילד עדיין מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ.

 


עמרם טוניק תלמיד כיתה ה' בתלמוד תורה "שערי יהודה" היה מחוסר הכרה מזה שלושה ימים, מצבו הוגדר קשה אבל יציב.

 


בשעה 6 בערב הוא נכנס לממלקה והבחין בבני משפחת טוניק אוחזים בידיהם ספר תהילים וקוראים. צביקה שרון החילוני עם המצפון התיישב הרחק מהם ולא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא חשש שאם יזדהה בפניהם הם יכעסו עליו ויבזו אותו, ונפשו אינה בנויה עכשיו לביזיון הזה. הוא עצם את עיניו ונזכר באותן שניות גורליות. "אני רוצח" הרהר, "אם הייתה לי אחריות כנהג, הייתי חייב לשער בנפשי שעמרם עלול להחליק ולשמור מרחק רב יותר כדי לבלום"

 


צביקה שרון מחה שתי דמעות והצטנף בכסאו. זה נמשך שבוע ימים. אחיו הקטנים של עמרם כבר הספיקו להכיר את מר שרון שעדיין לא הזדהה כנהג הפוגע. הם הביאו לו ספר תהילים ואמרו לו: "כדאי לך לקרוא תהילים זה מבריא את החולים, וגם את החולה שלך..."

 


בזווית עינו הוא קלט את גב' מלכ טוניק אוחזת סידור בידיים, עומדת מול דלת המחלקה ומתפללת, פניה היו שטופי דמע.

 


לבו של שרון נשבר בקרבו, וכשהיא פנתה להתיישב הוא ניגש אליה.

 


"ערב טוב גב' טוניק, שמי צביקה שרון, אני הנהג שפגע בבנך עמרם שיהיה בריא. אני ממש שבור ואינני יודע כיצד לתקן את העוול שגרמתי לכם. אתם בוודאי כועסים עלי... סליחה.אבל אני מבקש ממך, כל מה שתרצו אתן לכם. אני יודע שהדבר הכי חסר זה שעמרם יהיה בריא אבל זה לא בידי. אנא אמרי לי מה אוכל לתת לכם ולהשקיט את מצפוני?"

 


ענתה גב' טוניק: "חלילה מר שרון אנחנו לא כועסים עלייך כלל וכלל. עמרם שלנו נפצע וזהו רצון השם... כל שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה, ולנו אין שאלות ולא טרוניות. קשה לנו זה נכון, אבל אמונתינו חזקה מתמיד" "אבל גב' טוניק" התחנן צביקה שרון, "מה אני יכול לעשות למענכם, מה אני יכול לעשות למען עמרם"

 


"מחר שבת, אנא שמור שבת אחת למען רפואתו של עמרם בן מלכה אולי הקב"ה יתמלא עלינו רחמים  והוא יבריא"

 


צביקה שמר שבת, הוא הלך לבית הכנסת וכל יום השבת ישב על המרפסת וקרא תהילים.

 


במוצאי שבת צלצל הטלפון. על הקו נחשון טוניק אביו של עמרם:"צביקה שבוע טוב, אני שמח לבשר לך שבמהלך השבת עמרם שלנו חזר להכרה...תראה כמה השבת שלך חשובה לבורא עולם".

 


עיניו של צביקה שרון נתמאו דמעות של אושר. "נחשון ידידי, אני נורא שמח שעמרם חזר להכרה, ושתדע לך שגם אני צביקה שרון חזרתי להכרה".

 


צביקה הרים את עיניו לעבר כוכבי מוצאי שבת וחשב לעצמו: " במידה רבה מצפון שלי מכניס אותי- כנראה-  לדרך מצפונית חדשה".

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

  • חמישי, 06 נובמבר 2014 12:15

    הדקה תשעים

    !!!הדקה תשעים לפני יום הדין ,איך ומה ניתן…
  • שני, 30 נובמבר -0001 00:00

    הדרך לבורא

    מהי הדרך הנכונה כדי להגיע לבורא יתברך?
  • ראשון, 29 אוקטובר 2017 07:01

    צדיק יסוד עולם

    אברהם אבינו עליו השלום לא חשב על עצמו…
  • שלישי, 30 יוני 2015 08:05

    עכו"ם העושה מלאכה מעצמו לצורך הישראל

    נכרי הבא לעשות מעצמו מלאכה האסורה בשבת לצורך…
  • שני, 08 יוני 2015 08:54

    עץ חיים

    אדם הפליג בספינה ימים ארוכים עד שלפתע פרצה…
  • שני, 30 נובמבר -0001 00:00

    משפטי אמת

    אמיתות משפטי תורתנו הקדושה, שהיא ההפך ממשפטי הגויים…
  • חמישי, 06 נובמבר 2014 12:15

    הדקה תשעים

    !!!הדקה תשעים לפני יום הדין ,איך ומה ניתן…
  • שני, 30 נובמבר -0001 00:00

    הדרך לבורא

    מהי הדרך הנכונה כדי להגיע לבורא יתברך?
  • ראשון, 29 אוקטובר 2017 07:01

    צדיק יסוד עולם

    אברהם אבינו עליו השלום לא חשב על עצמו…
  • שלישי, 30 יוני 2015 08:05

    עכו"ם העושה מלאכה מעצמו לצורך הישראל

    נכרי הבא לעשות מעצמו מלאכה האסורה בשבת לצורך…
  • שני, 08 יוני 2015 08:54

    עץ חיים

    אדם הפליג בספינה ימים ארוכים עד שלפתע פרצה…
  • שני, 30 נובמבר -0001 00:00

    משפטי אמת

    אמיתות משפטי תורתנו הקדושה, שהיא ההפך ממשפטי הגויים…

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה