הדפס עמוד זה
  • צפיות: 2760
  • הדפס
  • דוא"ל

אבא ב- 20 דולר

קרבנו

שלישי, 28 אפריל 2015 08:57
אבא ב- 20 דולר

"אבא שלי ברוך הבא... אני שמח שבאת מוקדם, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה... " "כן משה..."  "אבא, כמה אתה מרוויח לשעת עבודה?" דמו של גלבוע קפא בעורקיו.   

 

כמעט כל מקצוע מצוי דורש מן האדם הממוצע מיומנות, ידענות ותעודה המעידה על כישוריו, אחרת אין לו מה לחפש בשדות התעסוקה, והוא על פי רוב ייענה בשלילה בכל מקום עבודה. רק מקצוע אחד שדורש מומחיות מיומנות, כושר יצירה, סבלנות רגישות, ועוד ועוד, רובנו נכנסים אליו ללא כל הכשרה מוקדמת – הורים.

 

מרבית ההורים הצעירים חווים ולומדים על בשרם את הגיונותיו ושיטותיו של "המקצוע" התובעני הזה, המתיש, אשר דורש מהם להעמיד ילד מחונך, מנומס ירא שמיים, ושואף לגדול בתורה. לא יאומן כי יסופר, מקצוע כל כך מסובך, מורכב, ואף אחד במקומותינו אינו יכול לנפנף בתעודת הסמכה בנ"ל. לא פשוט. ברשותכם ניגע כאן רק בחלק זעיר מן המכלול האדיר של המיומנויות והרגישויות שהורה זקוק להן. חלק זעיר אמרנו, אבל מאוד משמעותי.

 


אבנר גלבוע היה סוכן ביטוח מצליח ומוכשר. גלגל ההצלחה היה צמוד אליו, ועסקי הביטוח שלו חבקו כמעט הכל. החל ממכוניות, משאיות, ועד לבתי מסחר. שמו הטוב הלך לפניו. הפלאפון שלו לא חדל לצלצל החל מ6:00 בבוקר ועד לשעות הקטנות של הלילה. משרד גלבוע ביטוחים" העסיק 25 עובדים ומזכירות. ואבנר כמובן היה הרוח החיה בו. עד כאן הפאן מקצועי.

 


בנוסף לעיסוקיו כסוכן ביטוח רב זרועות, אבנר גלבוע היה נשוי למרגלית ולהם ארבעה ילדים. הבכור משה בן התשע, ולאחריו שלוש אחיות קטנות. למותר לציין שלוח הזמנים הצפוף של מר גלבוע לא בדיוק הלם את הצרכים הבסיסיים של חינוך ילדיו...

 

ערב אחד בשעה 8 הגיע אבנר גלבוע הביתה, תשוש למדי, קצר –רוח ודי זועף על התנהלותה שדל עסקת ביטוח שעמדה לפני פיצוץ. משה שלו עמד על כיסא במטבח, וחייך לעבר אביו כשהוא מסנן מפיו שאלת מחץ: "אבא שלי ברוך הבא... אני שמח שבאת מוקדם, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה... " "כן משה..."  "אבא, כמה אתה מרוויח לשעת עבודה?" דמו של גלבוע קפא בעורקיו.   

  


החצוף הזה, עוד לא עומד על דעתו וכבר מתחיל לפשפש בכיסי אביו. תוך שניות ספורות הורד משה מן הכיסא ונגרר אחר כבוד לכיוון מיטתו תוך השמעת צעקות גדולות ומרות. "חצוף שכמותך! " שאג עליו אביו.

 


חצי שעה אחר כך, לאחר שמר גלבוע המאושש סעד את ליבו, הוא נזכר בתקרית המביכה והרהר "משה בני הוא לא ילד חצוף. הוא דווקא עדין נפש. אם הוא שואל שאלה כזו, יש דברים בגו". אבנר ניגש אל מיטת בנו העצוב, ליטף את פניו ואמר לו: "משה, אני מרוויח לשעת ייעוץ עסקית לפחות 20 דולר לשעה". עיניו של הבן אורו: "יופי אבא אז תן לי בבקשה 10 דולר..."

 

מפלס הזעם של אבנר גלבוע שוב איים להטביע אותו. מה קורה למשה'לה שלו, בתחילה הוא מתחקר, אחר כך הוא כבר מתחיל לדרוש. "משה אתה מגזים. השאלה הראשונה שלך הייתה חצופה והבקשה הנוכחית עוד יותר גרועה, אני לא מחסיר ממך דבר. לבקש ממני 10 דולר זה פשוט חוסר דרך ארץ".

 

לאחר נזיפה זו שוב פנה האב המאוכזב לכיסאו שבסלון ונשען עליו עמוקות, תוך עצימת עיניים מהורהרות, "הילד שלי משונה היום, מאוד משונה..."

 


דקה אחר כך הוא חזר לבנו סקרן ושואל: "בסדר משה אני מוכן לתת לך 10 דולר... אבל מה תעשה איתם, עסקים?" משה בן התשע, חייך חיוך בלי כמה שיניים קדמיות ולחש לאביו תוך ניגוב דמעותיו.

 

"אבא תבין, יש לי 10 דולר שקיבלתי מסבתא רוחמה דמי חנוכה, עכשיו אתה נותן לי 10 דולר. את הכסף הזה אני אתן לך ואז אקנה ממך שעת עבודה.. אבל זה בתנאי שתעבוד אצלי, רק אצלי. בלי פלאפונים, בלי לרוץ לאף מקום. אני קונה אבא את השעה שלך ב-20 דולר אבל אתה רק שלי בשעה הזו... עשינו עסקה אבא?

 


אבנר גלבוע חשב שהוא מתעלף, הבן החביב שלו נותן לו שיעור מוסר פולח לבבות, ועוד מוכן לשלם על כך... (העיתונאי)

 

אהבתם? תנסו גם את אלו