דבר הרב

(2 הצבעות)
  • צפיות: 795
  • הדפס
  • דוא"ל

אהבת השם לישראל

הרב רפאל זר

חמישי, 20 נובמבר 2014 12:47
אהבת השם לישראל

בסיעתא דשמיא רבה וברחמים מרובים של השם יתברך זכינו לעבור את ימי חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. והנה אנו ניצבים בפתחו של חג הסוכות, זמן שמחתנו. אומר הזוהר הקדוש "שמאלו תחת לראשי" זה יום הכיפורים, שמאל דהיינו דינים, שהיינו ניצבים בדין לפני הקדוש ברוך הוא בשעת החתימה, מי לחיים ומי להיפך חס ושלום.

 

 

בסיעתא דשמיא רבה וברחמים מרובים של השם יתברך זכינו לעבור את ימי חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. והנה אנו ניצבים בפתחו של חג הסוכות, זמן שמחתנו.

 

 

אומר הזוהר הקדוש "שמאלו תחת לראשי" זה יום הכיפורים, שמאל דהיינו דינים, שהיינו ניצבים בדין לפני הקדוש ברוך הוא בשעת החתימה, מי לחיים ומי להיפך חס ושלום. "לימינו תחבקני" זהו חג הסוכות ששם הקדוש ברוך הוא מגלה אהבתו לבניו צילה דמהימנותא – צל האמונה, ושם מצווה אותנו השם יתברך "ושמחת בחגך" – צריך לשמוח שמחה גדולה בחג הסוכות שזכינו לצאת מימי הדין לימי אהבה ורחמים גדולים אין קץ.

 

 

אומרת התורה: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ אבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" ואומר המדרש על פסוק זה שבשעה שעם ישראל נוטלים ארבעת המינים ומנענעים אותם מכריזים כביכול זכינו בדין, הלולב ומיניו כדגל הניצחון בידינו. כלפי מה הדברים אמורים? הרי אנו כל השנה עסוקים בענייני העולם הזה, על המחיה ועל הכלכלה, כל אחד מנסה לתת קצת מזמנו להשם יתברך מי יותר בתורה, מי יותר בחסד, אבל תוכו רצוף אהבה, כולם לבם לאביהם שבשמיים. במשך כל השנה יש את קולו של השם יתברך הדופק בחדרי הלב "פתחי לי.." ואנחנו חשים מדי פעם צביטה בלב "אח מה יהיה איתי עד מתי אהיה כזה רדום בעבודת ה'" מנסים קצת לטפס על עצמינו ועוד הפעם נופלים.

 

 

והנה שהחיינו וקיימנו והגיענו לימים נפלאים כאלה של עבודת השם יתברך בימי אלול, עשרת ימי תשובה ומעל כולם יום הכיפורים ושעת הנעילה, שם גילינו את הפנימיות האמיתית שלנו, כל אחד קילף מעל עצמו את כל הקליפות והמסכים המבדילים בינו לבין אביו שבשמיים. כאן אומר לנו הקדוש ברוך הוא בואו בני כנסו לסוכה ואני אכנס איתכם לדירת עראי, לבנין עראי, העשוי מחתיכות עץ ומסכך העשוי מענפי אילן ואגלה לכם את אהבתי הגדולה.

 

 

כאן באים להם ארבעת המינים ומראים את הפנימיות של היהודי: הלולב - שדרה, האתרוג - לב, ועוד שניים שהם חיצוניים: הערבה - שפתיים וההדס – עיניים. שניים כנגד הפנימיות ושניים כנגד החיצוניות להראות ולגלות לכולם שאפילו כשדיברתי בפי אולי דיבורים שלא תאמו את דרך התורה וראיתי בעיניי דברים שלא תאמו את רצונו של השם יתברך אבל תוכו רצוף אהבה והם: הלב, מרכז האיברים, והשדרה, שדרכה עוברות פקודות מהמוח לכל האיברים, שם חביון עוזו, שם מתחבא היהודי האמיתי האוהב הגדול של בורא עולם. כמו שכותב בעל התניא ר' שניאור זלמן מלאדי זכותו יגן עלינו בספר התניא שאפילו רשע שבישראל מוכן למות על קידוש השם יתברך כי זה לו ירושה מאבותינו הקדושים. אם כן מה נותר לנו חוץ מלשמוח ולרקוד "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו"

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה