• צפיות: 34
  • הדפס
  • דוא"ל

''כי אשמרה שבת - אל ישמרני ''

קרבנו

שישי, 08 ספטמבר 2017 15:29
''כי אשמרה שבת - אל ישמרני ''

כל הבית היה למפולת עפר רק בחדר האטום נותרו לפליטה כמה מטרים מרובעים ועליהם שרידי אנוש המומים ומזועזעים, ליל שבת היה זה

 

 

היה זה במלחמת המפרץ (לפני כ- 26 שנה), כשנכנסתי באותו לילה לחדר האטום כמו כל עם ישראל, הצפירה העולה והיורדת החסירה פעימה גם מליבי, חבשנו מסכות ואטמנו את הדלת. אולם אפילו באותם רגעים לא חשבתי שאכן יש קשר בין אותו נחש צפע מעירק לביני חיים דהן משדרות בן גוריון 234 ברמת גן. עוד מעט תשמע אזעקת ההרגעה, חשבתי, אלא שהדקה הבאה הוכיחה את ההפך. 

 

 

עובדה שאני נבחרתי מתוך כל רבבות אזרחי ישראל לקבל את מכת הסקאד דווקא בביתי, באותן שניות של רעש אדיר, הרס נורא וחורבן לא היה אכפת לי מכלום מלבד החיים שלי ושל משפחתי. אתמול קניתי מערכת סטריאופונית ב- 5000 דולר, שלשום רכשתי ויטרינה סלונית ב- 10,000 , המטבח מעוצב בסגנון איטלקי... ולפתע הכל מתרסק ומתפורר. פחד המוות נבלע ברעם אדיר כאשר קיר החדר האטום נפל אל הרחוב. הכל נע גם הרצפה שמתחתי, בליל של צעקות וצווחות, זרנוקי מים והבהובי המשטרה... ומכל זה יצאתי חי עם משפחתי. איך? איני יודע, כל הבית היה למפולת עפר רק בחדר האטום נותרו לפליטה כמה מטרים מרובעים ועליהם שרידי אנוש המומים ומזועזעים, ליל שבת היה זה, ישבנו רועדים ונפחדים על המדרכה, טיפלו בנו במסירות. נכון שלא נותר לנו כלום חוץ מהבגד שלעורנו אך עובדה שנותרנו בחיים!! "מישהו" הציל אותנו, ועל כך אני חייב לו תודה עמוקה, "מלך פודה ומציל". מחשבות אלו שהורחבו והועמקו בחודשים הבאים כבר נצנצו בי באותן דקות שלאחר החילוץ, "מהיום אני שומר שבת וחג". קיבלנו בית חלופי בכפר המכבייה עד ששיקמו את בתינו במשך שנה ארוכה, מידי שבת שבתנו ככל שידענו, והשתדלנו להתחיל "לשלם" על כך שחיינו ניצלו.

 

באחת מפגישותינו עם הרב לשם הדרכה מינימאלית הוא ייעץ לנו ללכת ל''שבת חיזוק'' זוגתי הפצירה בי, נעתרתי לבקשתה להגיע לסוף שבוע שהתקיים "בגבעת וושינגטון". את המילים הבאות לא נעים לי לומר אך הייתי "חולה" כדורגל, זהו דבר שכבר עבר את השליטה שלי. כשהגענו למלון שבגבעה האווירה השבתית כבשה את ליבי. ההרצאות שנשמעו היו מלאות טעם ודיברו אל הרגש והשכל, ישבנו פעורי פה ממאנים להאמין כי גיששנו בחשיכה שנים כה רבות. הסעודה הסתיימה, לבטים אישיים אפפו אותי, לא שיתפתי בהם איש. מחר לקראת הצהרים עומד להיערך משחק כדורגל, ואני יושב לי כאן על כוכב אחר... 

 

 

כבר ביום שישי החנתי את המרצדס החדשה שלי רחוק "מגבעת וושינגטון" אם אחליט לקום ולנסוע, אלא שלאחר הסעודה הנפלאה חשתי שאיני מסוגל להכריע. מלחמה פנימית התחוללה בתוכי: כבר שכחת חיים? כ"כ מהר אתה נסוג מהחלטות? כבר כמעט היית לתל עפר לולי רחמי שמים שהצילוך בכדי לעוררך לשמור שבת... אם הסקאד לא היה חזק דיו כדי לעוררך עלול ליפול עליך זעזוע חזק יותר... הכל צודק, הכל אמת אבל מי מסוגל לשלוט על רגלים ההולכות מאליהן. תשע וחצי בבוקר, תפילה, קריאת התורה, בעיני רוחי זורמים המונים אל האצטדיון. תפילת מוסף, "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג, עם מקדשי שביעי כולם ישבעו ויתענגו מטובך", גם אני אשבע ואתענג אך היכן?

 

 

עשר וארבעים זמירות שבת. אני קם ולוחש לזוגתי כי אני יוצא ונוסע... עיניה נפערו אך היא לא אמרה מילה. השפלתי את עיניי והתחלתי ללכת לכיוון המכונית במהירות, בטרם תתפוס אותי רוח טהרה ותושיב אותי על המקום. לא הנחתי לשום קול לעלות מליבי. ממי אתה בורח? מעצמך, לאן אתה בורח? לחלק האחר של עצמך... זו השבת הראשונה שחיללתי מאז נפילת הסקאד. תקעתי את המפתחות... קול עמום נשמע. המנוע השתעל ונדם. ניסיתי שוב ושוב אך ללא הועיל. הרכב החדש והיקר שעליו גאוותי ניצב דומם. התחלתי לבדוק את המכונית אך הכל נראה תקין. עוד ניסיון כושל אין קול ואין עונה... ליבי נפל בקרבי, גם חיללתי וגם לא הגעתי... "מה אתה פה?" לא האמינה זוגתי, לא עניתי. דמעות בצבצו בעיני, "השארתני בכוח אלוקי, קדשני, עשה נא אותי לשומר שבת מכוחות עצמי". מוצאי שבת, בדרך למכונית. "ננסה פעם נוספת לראות מה עם המכונית, אם לא נשוב הביתה במונית". מחיר יקר אני משלם עבור חילול שבת, אחשוב על כך פעם נוספת. נכנסתי לרכב נגיעה קלה והרכב התעורר לחיים, בתדהמה התחלתי לנסוע. אני חייב לפגוש את הרב ולספר לו. 

 

 

החניתי את הרכב ורצתי פנימה אל הרב, פרקתי בפניו באחת את הסערה שעברה עלי בשבת, הרב אחז בידי ועלה איתי לבמה, כולם השתתקו באחת. ..."חברים ניצב לידי איש יקר, אהובו של הבורא, חיים הוא ניצול מלחמת המפרץ, וברשותכם נשמע מפיו איך גילה היום את הקשר המיוחד של האדם עם אלוקיו". נעמדתי וסיפרתי את סיפורי, כשסיימתי קולי נחנק מדמעות. לראשונה בחיי גבר משהו בחיי על ה"כדורגל", שמירת השבת התעצמה בעיני אלף מונים. אמרתי לכם שאני "חולה" כדורגל.  כיום כתחליף אני שר בזמירות: "שבת קודש נפשי חולת אהבתך...".

 

 

 

 

 

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

שיעורים ברחבי הארץ - קרבנו מזמינה אתכם להרצאות הקרובות

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה